Page 7 - ver2
P. 7
.12התשובה הנכונה היא (.)3
כדי לקבוע איזו מן ההצעות להחלפת המילים במשפט תיישב את הסתירות הפנימיות שטמונות בו ,נציב
את המילים המוצעות בכל תשובה ,ונבדוק האם הדבר ייצור משפט בעל היגיון פנימי.
תשובה ( )1אינה נכונה .בהצבת המילים המוצעות בתשובה זו מתקבל המשפט הבא :״השופטת הסבירה
כי מכיוון שהנאשם הביע חרטה ,ואף שעדים רבים העידו לטובתו ,היא החליטה להקל בעונשו מכיוון
שהשתכנעה שפעל ממניעים פסולים״ .אין כל היגיון במשפט זה ,שכן לא ייתכן כי השופטת הקלה בעונשו
של הנאשם מכיוון שהשתכנעה שמניעיו היו פסולים .יתר על כן ,לא ייתכן שהיא בחרה להקל בעונשו
למרות (=אף) שרבים העידו לטובתו ,שהרי סביר כי עדות שכזו ,עמדה בין השאר ,בין הגורמים שהביאו
אותה להקל בעונשו.
תשובה ( )2אינה נכונה .בהצבת המילים המוצעות בתשובה זו מתקבל המשפט הבא :״השופטת הסבירה
כי הגם שהנאשם הביע חרטה ,ומכיוון שעדים רבים העידו נגדו ,היא החליטה להקל בעונשו מכיוון
שהשתכנעה שפעל ממניעים מוצדקים״ .אין כל היגיון במשפט זה ,שכן לא ייתכן כי מכיוון שרבים העידו
נגד הנאשם היא החליטה להקל בעונשו מסיבה אחרת (השתכנעה שמניעיו היו מוצדקים) ,הרי נצפה
שהיא תקל בעונשו מסיבות כאלה ואחרות למרות העדויות הרבות נגדו .בוודאי גם שאין היגיון בטענה
כי ההקלה בעונשו קרתה למרות (=הגם) שהוא הביע חרטה ,שהרי הבעת חרטה היא גורם שיש בו כדי
לתרום להקלה בחומרת העונש גם כן.
תשובה ( )3נכונה .בהצבת המילים המוצעות בתשובה זו מתקבל המשפט הבא :״השופטת הסבירה כי
הגם שהנאשם הביע חרטה ,ואף שעדים רבים העידו לטובתו ,היא החליטה להחמיר בעונשו מכיוון
שהשתכנעה שפעל ממניעים פסולים״ .החלפה זו בהחלט יוצרת משפט בעל הגיון פנימי ,שכן פירושו –
למרות שהיו כמה דברים שלכאורה ״שיחקו לטובתו״ של הנאשם והיו אמורים להביא להקלה בעונשו
(= למרות שהביע חרטה ולמרות שהיו עדויות רבות לטובתו) ,בסופו של דבר השופטת דווקא החמירה
בעונשו ,וזאת מכיוון שהשתכנעה כי פעל ממניעים פסולים.
תשובה ( )4אינה נכונה .בהצבת המילים המוצעות בתשובה זו מתקבל המשפט הבא :״השופטת הסבירה
כי הגם שהנאשם הביע חרטה ,ואף שעדים רבים העידו נגדו ,היא החליטה להחמיר בעונשו מכיוון
שהשתכנעה שפעל ממניעים מוצדקים״ – לא הגיוני שהשופטת תחמיר בעונש מכיוון שהשתכנעה
שמניעיו של הנאשם היו מוצדקים ,הרי דבר זה אמור להביא דווקא להקלה בעונש .יתר על כן ,נצפה
שההחמרה בעונש תתקבל למרות קיומם של דברים שיש בהם כדי להפחית את חומרת העונש בדרך
כלל ,ואילו מן המשפט עולה כי ההחלטה להחמיר התקבלה למרות שני גורמים שמטים את הכף
לכיוונים מנוגדים – ״הגם שהביע חרטה״ (כלומר ,למרות שעשה דבר שאמור להביא להקלה בעונש),
״ואף שעדים רבים העידו נגדו״ (כלומר ,ולמרות שהעדויות הללו לרוב עשויות להביא להחמרה בעונש).
