Page 9 - ver1
P. 9
תשובה ( )3אינה נכונה .בפסקה נכתב כי הדמוקרטיה הליברלית כוננה על בסיס אמנה חברתית ששוללת
מנשים זכויות יתר בסיסיות ביותר .כלומר ,המשטר התבסס על אמנה שמנוגדת לעקרון היסוד של
הפמיניזם .מכאן שהיחס של הדמוקרטיה לנשים לא חוטא לאמנה שעל בסיסה הוקמה הדמוקרטיה
הליברלית (אם כבר ,היחס חוטא לעקרון היסוד של הפמיניזם עצמו).
תשובה ( )4אינה נכונה .מן הפסקה עולה כי בתחילת הדרך ,הערכים (אמנה חברתית) שעליהם התבססה
הדמוקרטיה הליברלית שללו מנשים זכויות רבות ,ולפיכך המאבק הפמיניסטי נלחם במוסדות משטר זה.
הרי מדובר במאבק שנועד להשיג שוויון מגדרי .אם כן ,הטענה ולפיה אימוץ הערכים הליברליים היה יכול
לקדם את הפמיניזם יותר מהמאבק בהם ,אינה נובעת מהפסקה .אדרבא ,משתמע ממנה שדווקא ההיפך
הוא הנכון.
.16התשובה הנכונה היא (.)2
כדי לקבוע איזו מארבע הטענות המוצגות בתשובות אינה מהווה חלק מן ההסבר לפער המתואר בפסקה,
עלינו לעמוד תחילה על הפער האמור ולנסות להבין בעצם מה אנחנו מתבקשים להסביר.
במחקר שבדק את יעילותה של תרופה בשם ״צלוליקול״ בקרב חולי צרדת ,נמצא כי מרבית הנבדקים שנטלו
אותה החלימו כעבור ימים אחדים .עם זאת ,לאחר שהתרופה אושרה לשימוש מסחרי (כלומר שכלל חולי
הצרדת בציבור יכולים לרכוש אותה ולהשתמש בה לטיפול במחלתם) ,נערך סקר בין חולי הצרדת שנטלו
אותה ,והתברר כי מרביתם דיווחו שהתרופה לא תרמה להחלמתם .אם כן ,עלינו בעצם להסביר מדוע
התרופה נמצאה יעילה לטיפול בצרדת במסגרת המחקר אך לא כאשר ניטלה ע״י חולי צרדת ״בעולם
האמיתי״ (כלומר מחוץ למחקר).
בשילוב הטענה ולפיה המחקר נערך בקרב חולי צרדת שאינם חולים במחלות אחרות (תשובה ,)3יחד עם
הטענה כי מרבית חולי הצרדת באוכלוסייה (כלומר ״בעולם האמיתי״) חולים גם במחלות אחרות (תשובה
,)4ניתן ללמוד על הבדל בין שתי הקבוצות שנטלו את התרופה; החולים שהשתתפו במחקר חלו רק בצרדת,
החולים שלא השתתפו במחקר חלו גם במחלות אחרות .ניתן להניח אפוא ,שהאחרונים נטלו תרופות נוספות
על מנת לטפל באותן המחלות .מכאן ,שהוספת הטענה ולפיה תרופות למחלות רבות מנטרלות את פעילתה
של ״צלוליקול״ (תשובה ,)1מסבירה מדוע התרופה הייתה אפקטיבית בקרב נבדקי המחקר אך לא בקרב
שאר חולי הצרדת שנטלו אותה – בניגוד למרבית חולי הצרדת באוכלוסייה ,החולים שהשתתפו במחקר לא
נטלו תרופות שבלמו את השפעתה היעילה של ״צלוליקול״.
.17התשובה הנכונה היא (.)4
נקרא את הפסקה לעומק וננסה להבין מתוך האמור מדוע רגישות לאור השמש יוחסה לערפדים ״בנסיבות
מפתיעות״.
בחלקה הראשון של הפסקה (״אף שדמות ...בסרט ׳נוספרטו׳״) נאמר כי אף שדמות הערפד ידועה בפולקלור
האירופי כבר מאות שנים ,אחת מתכונותיה הבולטות – רגישות יתרה לאור השמש – יוחסה לה לראשונה
בנסיבות מפתיעות רק בשנת 1922במסגרת סרט קולנוע .לאחר מכן הוסבר כי הסרט הוא עיבוד קולנועי

