Page 18 - 1214
P. 18

‫מועד דצמבר ‪2014‬‬  ‫‪- 17 -‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק שנ	י‬

                                      ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                         ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

      ‫בשנת ‪ 1628‬פרסם ויליאם הרווי‪ ,‬רופא לונדוני‪ ,‬את ספרו "על תנועות הלב והדם בבעלי חיים"‪ ,‬ובו הציג את‬           ‫(‪	)1‬‬
    ‫הרעיון בדבר קיומם של שני מחזורי דם בגוף‪ ,‬הנפגשים בלב‪ .‬הלב‪ ,‬גרס הרווי‪ ,‬הוא מעין משאבה הדוחפת את‬
                                                                                                                   ‫	‬
      ‫הדם דרך העורקים אל איברי הגוף השונים‪ ,‬ומהם הדם חוזר דרך הוורידים ללב‪ .‬בשלב הבא הדם נע בתוך‬                ‫(‪	)5‬‬
  ‫מערכת סגורה נוספת‪ ,‬מהלב אל הריאות וחזרה ללב‪ ,‬ומשם שב אל המערכת הגדולה‪ .‬מלבד החשיבות שבהצגת‬
                                                                                                                   ‫	‬
       ‫הרעיון בדבר טיבו של מחזור הדם בספר זה‪ ,‬הייתה חשובה גם גישת מחברו כלפי העיסוק באנטומיה‪ :‬שלא‬
‫כקודמיו‪ ,‬אשר התבססו בספריהם על תאוריות של הרופאים הגדולים מן העבר‪ ,‬הסתמך הרווי בעיקר על תצפיות‪,‬‬

   ‫מדידות וניסויים‪ .‬השימוש שעשה במתודה מדעית‪-‬ניסויית זו הביא לידי כך שהיום רואים בו את מניח היסוד‬
                                            ‫למדע הפיזיולוגיה‪ ,‬אף שרבים לפניו כתבו על אודות פעילות הגוף החי‪.‬‬

‫בזמנו של הרווי עדיין שלטה בעולם הרפואה התפיסה הגלנית‪ .‬גלנוס‪ ,‬רופא יווני בן המאה השנייה לספירה‪ ,‬זיהה‬                ‫	‬
  ‫שני סוגי דם בגוף‪ :‬הדם העורקי הבהיר‪ ,‬והדם הוורידי‪ ,‬הכהה והדליל ממנו‪ .‬הדם העורקי‪ ,‬גרס גלנוס‪ ,‬נוצר בלב‪,‬‬          ‫(‪	)10‬‬

‫והדם הוורידי ‪ -‬בכבד‪ .‬מן האיבר שבו הוא נוצר מוזרם הדם בגוף באמצעות התרחבות והיצרות של העורקים‪ ,‬עד‬                ‫(‪	)15‬‬
     ‫שהוא נצרך ומתעכל בחלקי הגוף השונים‪ .‬תפיסה זו יושמה ברפואה במשך מאות שנים‪ .‬בבסיס השיטה של‬

  ‫הקזת דם‪ ,‬למשל‪ ,‬עמדה המחשבה שדם עודף הנוצר במערכת עלול להצטבר בגוף‪ ,‬להתעפש ולגרום למחלות‪ ,‬ועל‬
     ‫כן מומלץ להקיזו‪ .‬על בסיס זה נתן גלנוס עצמו המלצות ברורות ומפורטות לטיפולים בהתאם לסוג המחלה‪.‬‬

  ‫לשיטתו‪ ,‬היה חשוב להבחין איזה דם הוא מקור הבעיה ‪ -‬הוורידי או העורקי‪ ,‬וכל איבר בגוף נתפס כמקושר אל‬
‫כלי דם מסוים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לשם טיפול בבעיות בטחול נהגו להקיז דם מווריד ביד שמאל‪ ,‬ואילו בעיות במעי טופלו‬

                                                                              ‫באמצעות הקזת דם מווריד ביד ימין‪.‬‬

  ‫הרווי‪ ,‬במחקרו‪ ,‬ראה במערכת הדם מכונה לכל דבר‪ .‬הוא מדד את קוטרם של כלי הדם וחישב את נפח הזרימה‬                     ‫	‬
    ‫בהם‪ .‬על פי חישובים אלה הראה כי כמות הדם היוצא מן הלב לבדו במשך שעה‪ ,‬גדולה בהרבה מסך כל הדם‬                     ‫	‬
  ‫המצוי בגוף ברגע נתון‪ ,‬והסיק מכך שהדם לא מיוצר בלב או בכבד‪ ,‬אלא נע במחזוריות המונעת על ידי משאבת‬               ‫(‪	)20‬‬

  ‫הלב‪ .‬הוא זיהה מבנים דמויי שסתומים חד‪-‬כיווניים בכלי הדם והסיק מהם על כיוון זרימת הדם‪ .‬כמו כן ערך‬                  ‫	‬
‫ניסויים ובהם חסם באופן חלקי את זרימת הדם בגפיהם של בעלי חיים באמצעות מיתרים שהודקו סביבם‪ ,‬וצפה‬                     ‫	‬
‫בתוצאות‪ .‬כשערך הרווי את ניסוייו עדיין לא היה בידיו המכשור הדרוש כדי לעמוד על האופן שבו הדם עובר מן‬              ‫(‪	)25‬‬
                                                                                                                   ‫	‬
   ‫העורק לווריד‪ ,‬ועל כן היה יכול רק להעלות השערה בדבר עצם קיומו של תהליך זה‪ .‬את הראיות השיג כעבור‬
 ‫כמה עשרות שנים החוקר האיטלקי מרצ'לו מלפיגי‪ ,‬כאשר הצליח לצפות בפעם הראשונה באמצעות מיקרוסקופ‬

                                                                 ‫בנימי הדם הזעירים המחברים את העורק לווריד‪.‬‬

     ‫השפעת ספרו של הרווי הייתה מוגבלת במשך זמן רב לתחומים מסוימים בלבד‪ .‬אמנם מדענים ראו בגילוייו‬                   ‫	‬
‫מופת למחקר ניסויי וחיקו אותו גם בתחומי מחקר אחרים‪ ,‬ופילוסופים התרשמו מן ההסבר המכני שנתן לפעולת‬                    ‫	‬
                                                                                                                   ‫	‬
   ‫הגוף החי והחלו לתאר את גוף האדם כמכונה‪ ,‬אך ברפואה הכללית המשיכו טכניקות מיושנות כגון הקזת דם‬
                                                                          ‫להיות מקובלות עד למאה התשע עשרה‪.‬‬      ‫(‪	)30‬‬

                         ‫השאלות‬

‫‪ .	18‬טיפול בבעיה בטחול באמצעות הקזת דם מווריד ביד שמאל (שורה ‪ )16‬הוא שיטת טיפול ‪-‬‬

                                       ‫(‪ )1‬שלא הייתה מקובלת אחרי זמנו של הרווי‬                                  ‫	‬
                                     ‫(‪ )2‬שהייתה מקובלת עד המאה השנייה לספירה‬                                    ‫	‬
                                                                                                                ‫	‬
                                           ‫(‪ )3‬שהתבססה על מתודה מדעית ניסויית‬                                   ‫	‬
                 ‫(‪ )4‬שהתבססה על התפיסה הקושרת כל איבר בגוף לכלי דם מסוים‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23