Page 13 - ver1
P. 13

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
‫במסגרת הצגת אופן פעולתו של מודל זיהוי האותיות במקביל‪ ,‬נכתב בשורה ‪ 12‬כי בסופו של התהליך‪,‬‬
‫במנגנון זיהוי המילים מופעלת יחידת המילה שיש בינה לבין תבנית האותיות שזוהו ההתאמה הרבה‬
‫ביותר‪ .‬ולאחר מכן הובאה הדוגמה‪ :‬בקריאת המילה ״חלב״ מופעלות יחידות האותיות ח׳ ל׳ ו‪-‬ב׳‪ .‬המידע‬
‫עובר ליחידות המילים ומפעיל את המילה ״חלב״‪ ,‬אך לא את המילה ״מחלבה״‪ .‬אפוא‪ ,‬מאחר שבקריאת‬
‫מילה כלשהי מופעלת המילה שמידת ההתאמה שלה למילת המטרה היא הגבוהה ביותר‪ ,‬וכאמור‪,‬‬
‫המילה ״מחלבה״ לא הופעלה בעקבות הקריאה ״חלב״‪ ,‬ניתן להבין שהדבר נועד להמחיש את פשר עקרון‬

                                                 ‫״ההתאמה הגדולה ביותר״ הנזכר בשורה ‪( 13‬תשובה ‪.)3‬‬

                                                                                  ‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬תוצאות הניסוי המתואר בפסקה השלישית מראות כי כאשר האות הוצגה בתור‬
‫חלק ממילה אמתית‪ ,‬היא זוהתה נכונה פעמים רבות יותר מבשני המצבים האחרים‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להבין‬
‫שאומנם כאשר האות הוצגה לבדה היא זוהתה נכונה פחות פעמים‪ ,‬אך היא בכל זאת זוהתה נכונה‪.‬‬

    ‫ולפיכך לא יהיה נכון לטעון שמתוצאות הניסוי עולה כי ללא זיהוי מילים אי אפשר לזהות אותיות‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬תוצאות הניסוי המתואר בפסקה השלישית מראות כי כאשר האות‬
‫הוצגה בתור חלק ממילה אמתית‪ ,‬היא זוהתה נכונה פעמים רבות יותר מבשני המצבים האחרים‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬ניתן להבין שאומנם כאשר האות הוצגה כחלק מרצף אותיות סתמי היא זוהתה נכונה פחות פעמים‪,‬‬
‫אך היא בכל זאת זוהתה נכונה‪ .‬ולפיכך לא יהיה נכון לטעון שמתוצאות הניסוי עולה כי אי אפשר לזהות‬

                                                     ‫את האות כאשר הופיעה כחלק מרצף אותיות סתמי‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬לאחר הצגת תוצאות הניסוי נכתב בפתח הפסקה הרביעית כי החוקרים הסיקו מהן‬
‫שזיהוי מילה מקל במידה כלשהי על זיהוי האותיות שמרכיבות אותה‪ .‬כלומר‪ ,‬מתוצאות הניסוי אכן‬

                        ‫עולה שקל יותר לזהות אות כאשר היא חלק ממילה מלזהותה בתור אות יחידה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬המסקנה בדבר הנטייה לחפש מילים מוכרות ברצף סתמי של אותיות נגזרת‬
‫באופן עקיף מן הניסוי שהוצג בפסקה הרביעית‪ ,‬ולא מן הניסוי המתואר בפסקה השלישית‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫בניסוי זה נמצא כי כשהאות הוצגה בתור חלק ממילה מדומה (כלומר‪ ,‬רצפי אותיות שאינם יוצרים‬
‫מילה אמתית‪ ,‬אך הם מזכירים מילים מכיוון שהם מופיעים בתבניות לשנויות מוכרות)‪ ,‬היא זוהתה‬

                                                  ‫נכונה במקרים רבים יותר בהשוואה למצבים האחרים‪.‬‬

                                                                                 ‫‪ .22‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
‫בסופה של הפסקה הרביעית נכתב כי הממצא שעולה מהניסוי הנוסף (כשהאות הוצגה בתור חלק ממילה‬
‫מדומה היא זוהתה נכונה במקרים רבים יותר בהשוואה למצבים האחרים) מלמד שהמוח מזהה היטב‬
‫גם מילים מדומות‪ .‬ואולם‪ ,‬הוא מציב בעיה לפני מודל זיהוי המילים הישיר‪ ,‬וזאת משום שלפי מודל זה‬
‫יש צורך במנגנון לזיהוי מילים מדומות – מילים שמעולם לא נתקלנו בהן‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להבין שהביקורת‬
‫לגבי המודל האמור נוגעת לכך שאין ביכולתו להסביר כיצד אדם מצליח לקרוא מילים שטרם נתקל‬

                                                                                      ‫בהן‪ ,‬שהרי הוא מניח‬
‫כי כשאדם רואה מילה כתובה הוא מצליח לקרוא אותה כתוצאה מהפעלה ישירה של יחידת הזיכרון‬
‫שבה היא מאוחסנת‪ .‬מן הסתם לא קיימות יחידות זיכרון למילים שהמוח מעולם לא נתקל בהן‪ ,‬ולפיכך‪,‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15