Page 13 - ver1
P. 13
.20התשובה הנכונה היא (.)3
במסגרת הצגת אופן פעולתו של מודל זיהוי האותיות במקביל ,נכתב בשורה 12כי בסופו של התהליך,
במנגנון זיהוי המילים מופעלת יחידת המילה שיש בינה לבין תבנית האותיות שזוהו ההתאמה הרבה
ביותר .ולאחר מכן הובאה הדוגמה :בקריאת המילה ״חלב״ מופעלות יחידות האותיות ח׳ ל׳ ו-ב׳ .המידע
עובר ליחידות המילים ומפעיל את המילה ״חלב״ ,אך לא את המילה ״מחלבה״ .אפוא ,מאחר שבקריאת
מילה כלשהי מופעלת המילה שמידת ההתאמה שלה למילת המטרה היא הגבוהה ביותר ,וכאמור,
המילה ״מחלבה״ לא הופעלה בעקבות הקריאה ״חלב״ ,ניתן להבין שהדבר נועד להמחיש את פשר עקרון
״ההתאמה הגדולה ביותר״ הנזכר בשורה ( 13תשובה .)3
.21התשובה הנכונה היא (.)3
תשובה ( )1אינה נכונה .תוצאות הניסוי המתואר בפסקה השלישית מראות כי כאשר האות הוצגה בתור
חלק ממילה אמתית ,היא זוהתה נכונה פעמים רבות יותר מבשני המצבים האחרים .אם כן ,ניתן להבין
שאומנם כאשר האות הוצגה לבדה היא זוהתה נכונה פחות פעמים ,אך היא בכל זאת זוהתה נכונה.
ולפיכך לא יהיה נכון לטעון שמתוצאות הניסוי עולה כי ללא זיהוי מילים אי אפשר לזהות אותיות.
תשובה ( )2אינה נכונה .כאמור ,תוצאות הניסוי המתואר בפסקה השלישית מראות כי כאשר האות
הוצגה בתור חלק ממילה אמתית ,היא זוהתה נכונה פעמים רבות יותר מבשני המצבים האחרים .אם
כן ,ניתן להבין שאומנם כאשר האות הוצגה כחלק מרצף אותיות סתמי היא זוהתה נכונה פחות פעמים,
אך היא בכל זאת זוהתה נכונה .ולפיכך לא יהיה נכון לטעון שמתוצאות הניסוי עולה כי אי אפשר לזהות
את האות כאשר הופיעה כחלק מרצף אותיות סתמי.
תשובה ( )3נכונה .לאחר הצגת תוצאות הניסוי נכתב בפתח הפסקה הרביעית כי החוקרים הסיקו מהן
שזיהוי מילה מקל במידה כלשהי על זיהוי האותיות שמרכיבות אותה .כלומר ,מתוצאות הניסוי אכן
עולה שקל יותר לזהות אות כאשר היא חלק ממילה מלזהותה בתור אות יחידה.
תשובה ( )4אינה נכונה .המסקנה בדבר הנטייה לחפש מילים מוכרות ברצף סתמי של אותיות נגזרת
באופן עקיף מן הניסוי שהוצג בפסקה הרביעית ,ולא מן הניסוי המתואר בפסקה השלישית .כאמור,
בניסוי זה נמצא כי כשהאות הוצגה בתור חלק ממילה מדומה (כלומר ,רצפי אותיות שאינם יוצרים
מילה אמתית ,אך הם מזכירים מילים מכיוון שהם מופיעים בתבניות לשנויות מוכרות) ,היא זוהתה
נכונה במקרים רבים יותר בהשוואה למצבים האחרים.
.22התשובה הנכונה היא (.)1
בסופה של הפסקה הרביעית נכתב כי הממצא שעולה מהניסוי הנוסף (כשהאות הוצגה בתור חלק ממילה
מדומה היא זוהתה נכונה במקרים רבים יותר בהשוואה למצבים האחרים) מלמד שהמוח מזהה היטב
גם מילים מדומות .ואולם ,הוא מציב בעיה לפני מודל זיהוי המילים הישיר ,וזאת משום שלפי מודל זה
יש צורך במנגנון לזיהוי מילים מדומות – מילים שמעולם לא נתקלנו בהן .אם כן ,ניתן להבין שהביקורת
לגבי המודל האמור נוגעת לכך שאין ביכולתו להסביר כיצד אדם מצליח לקרוא מילים שטרם נתקל
בהן ,שהרי הוא מניח
כי כשאדם רואה מילה כתובה הוא מצליח לקרוא אותה כתוצאה מהפעלה ישירה של יחידת הזיכרון
שבה היא מאוחסנת .מן הסתם לא קיימות יחידות זיכרון למילים שהמוח מעולם לא נתקל בהן ,ולפיכך,

