Page 6 - ver2

‫‪ .13‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
‫כדי לקבוע איזה מן הממצאים המופיעים בתשובות אינו יכול לחזק את מסקנתו של גיל‪ ,‬נעמוד תחילה על‬

‫ממצאיו אלה ועל הקשר שלהם למסקנה‪.‬‬
‫גיל מצא שמספר החרקים הפוקדים צבעונים אדומים נמוך במידה ניכרת ממספר החרקים שפוקדים פרגים‬

‫וכלניות אדומים‪ .‬לפיכך‪ ,‬שיער כי הגוון האדום הייחודי של הצבעוני אינו מושך חרקים ואולי אף דוחה‬
‫אותם‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא קושר בין הגוון האדום הספציפי של הצבעוני לדחיית החרקים ממנו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬הנתון שמופיע בתשובה זו אינו יכול לחזק את מסקנתו של גיל‪ ,‬שהרי הוא מצביע על‬
‫קיומו של גורם אחר לדחיית החרקים מן הצבעונים האדומים‪ .‬אם חרקים חסרי חוש ראייה נמצאו לעתים‬

‫תכופות יותר בפרגים ובכלניות אדומים‪ ,‬אך לא נמצאו בצבעונים אדומים‪ ,‬אזי שהרתיעה שלהם מן‬
‫הצבעוני האדום אינה נעוצה בגוון שלו אלא בגורם אחר‪ ,‬שכן הם כלל לא יכולים להבחין בהבדל הגוונים‬

‫בין אדום הצבעוני לאדום הכלנית והפרג‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬אם בצבעונים סגולים נמצאו יותר חרקים מבצבעונים אדומים‪ ,‬אף שלכולם אותו‬
‫הריח‪ ,‬סביר שהגוון האדום שלהם הוא שאחראי לרתיעת החרקים‪ ,‬שהרי מלבד עניין הצבע אין כל הבדל‬

‫בין הצבעונים‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬אם מרבית החרקים שנמצאו בצבעונים אדומים היו חסרי חוש ראייה‪ ,‬שלא כמו‬
‫החרקים שנמצאו בפרגים ובכלניות אדומים‪ ,‬סביר שהגוון האדום הייחודי של הצבעוני הוא שגורם לרתיעת‬
‫החרקים‪ .‬מנתון זה ניתן להבין שהיכולת לראות את צבע הפרח משפיעה על משיכת החרקים אליו‪ ,‬ואם‬
‫לצבעוני האדום נמשכים כמעט באופן בלעדי רק חרקים שאינם יכולים לראות את צבעו‪ ,‬ואלה שיכולים‬

‫לראותו נרתעים ממנו ובוחרים בפרחים בעלי גוון אדום שונה‪ ,‬אזי שמשהו בגוון האדום הספציפי של‬
‫הצבעוני גורם לרתיעת חרקים ממנו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬מכך שכמות החרקים שנמשכו רק לצוף (חסר הצבע) של הצבעוני האדום הייתה‬
‫גדולה יותר מכמות החרקים שביקרו בצבעונים האדומים עצמם‪ ,‬ניתן להניח שצבעו הוא שגרם לרתיעת‬
‫החרקים‪ .‬ממצא זה שולל את השפעת ריח‪/‬טעם הצוף על רתיעת החרקים מן הצבעוני האדום‪ ,‬ומצביע על‬

‫היכולת להבחין בצבעו כגורם שהביא לרתיעה ממנו‪.‬‬

‫‪ .14‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
‫כדי לקבוע איזו מן הנטיות שמופיעות בתשובות אינה מדגימה הידמות בקוליות‪ ,‬נבין תחילה מה משמעות‬

‫תופעה זו‪.‬‬
‫בפסקה הוסבר כי הידמות קולית עלולה להתרחש במצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ -‬צליל קולי יהפוך ללא‪-‬קולי אם לאחר הצליל הקולי מופיע צליל שאינו קולי‬
‫‪ -‬צליל לא‪-‬קולי יהפוך לקולי אם לאחר הצליל הלא‪-‬קולי מופיע צליל קולי‬
‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬הנטייה לומר ״מדבח״ במקום ״מטבח״ אכן מדגימה הידמות קולית‪ ,‬שכן במילה‬
‫המקורית‪ ,‬לאחר צליל לא‪-‬קולי – ט – מופיע צליל קולי – ּב‪ ,‬ובהטיה‪ ,‬הצליל הלא‪-‬קולי הופך קולי בעצמו –‬

‫ד‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬הנטייה לומר ״מוגדם״ במקום ״מוקדם״ אכן מדגימה הידמות קולית‪ ,‬שכן במילה‬

‫המקורית‪ ,‬לאחר צליל לא‪-‬קולי – ק – מופיע צליל לא קולי – ד‪ ,‬ובהטיה‪ ,‬הצליל הלא‪-‬קולי הופך קולי‬
‫בעצמו – ג‪.‬‬