Page 11 - ver1
P. 11

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬ניתן לומר שבן‪-‬פורת מציגה מעין שני ׳קריטריונים׳ (מספר הקשרים ‪ +‬החופש לפרש‬
‫אותם) נפרדים יחסית שמגדילים את פוטנציאל המשמעות של הטקסט‪ .‬לדבריה‪ ,‬ככל שמספר הקשרים בין‬
‫אלמנטים בטקסטים שונים גדול יותר‪ ,‬וככל שהחופש לפרש את אופיים רב יותר‪ ,‬כך מספר המשמעויות של‬
‫הטקסט גדל גם כן‪ .‬נשים לב שהיא לא קושרת בין שני ׳הקריטריונים׳ בקשר של סיבה‪-‬תוצאה‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא‬
‫יהיה נכון לטעון שככל שמספר הקשרים בין האלמנטים רב יותר‪ ,‬כך לקורא יש חופש רב יותר לפרש את‬

                                                                                                         ‫אופיים‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬מדבריה של בן‪-‬פורת אכן משתמע כי החיבור בין שני טקסטים יכול לייצר‬
‫משמעויות רבות יותר ככל שמספר האלמנטים בהם שאפשר לקשר זה לזה רב יותר‪ ,‬וככל שאופיים של‬

             ‫הקשרים מוגדר פחות (כלומר‪ ,‬ככל שלקורא יש חופש רב יותר לפרש את אופיים של הקשרים)‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי מספר רב יותר של אלמנטים בטקסט אחד לאלמנטים בטקסט אחר‬
‫מגדיל את פוטנציאל המשמעות של הטקסט‪ .‬כלומר‪ ,‬גידול במספר הקשרים מביא לגידול בפוטנציאל‬
‫המשמעות‪ .‬בתשובה זו עשו מעין היפוך של הקשר הסיבתי בין הדברים‪ ,‬תוך חוסר דיוק בפרטים‪ :‬נטען כי‬
‫ככל שפוטנציאל המשמעות של טקסט רב יותר‪ ,‬כך כל אלמנט בו יכול להתקשר למספר רב יותר של‬

                                                                                  ‫אלמנטים בטקסטים אחרים‪.‬‬

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬מן הפסקה עולה כי חופש רב לפרש את הקשרים בין הטקסטים מגדיל את פוטנציאל‬
‫המשמעות של טקסט‪ .‬אם כן‪ ,‬בתשובה זו נטען דבר הפוך (החיבור בין טקסטים מוליד משמעויות רבות יותר‬
‫ככל שהטקסטים מוסרים לקורא מידע רב יותר על אופי הקשרים ביניהם); הרי מסירת מידע לגבי אופי‬
‫הקשרים הללו למעשה מצמצמת את מרחב הפרשנות שלהם בקרב הקורא‪ ,‬וכפועל יוצא גם את פוטנציאל‬

                                                                                        ‫המשמעות של הטקסט‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ .19‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬

‫בפסקה השנייה נכתב כי אחד ממאפייני יצירת הנונסנס הוא בחינת משמעויותיהם של מילים וביטויים‬
‫ויצירת משמעויות חדשות‪ .‬כדי להמחיש זאת הובאה דוגמה מתוך שירה של לאה גולדברג ‪ ,‬שבו הדובר הוא‬
‫עגל שאומר‪ :‬״‪ ...‬בני האדם חסרי בינה ‪ /‬חוגגים ראש השנה ‪ /‬לא אבין אף אות ותג ‪ /‬הן הראש איננו חג‪ ...‬״‪.‬‬
‫נסביר את השיר במילים פשוטות ‪ -‬העגל חושב שבני האדם חסרי בינה‪ ,‬שכן הוא לא מבין מדוע הם חוגגים‬
‫השנה ראש‪ .‬הרי ראש הוא לא חג (לתפיסתו)‪ ,‬אלא איבר בגוף‪ .‬אם כן‪ ,‬הביטוי שמשמעותו נבחנת מחדש בשיר‬
‫הוא ״ראש השנה״‪ ,‬ודרך הדובר‪ ,‬גולדברג מייצרת משמעות חדשה למושג; בניגוד למשמעות הרווחת של‬
‫הצירוף ״ראש השנה״ (שם החג שמציין את ראשית השנה החדשה)‪ ,‬היא מראה שמשמעותו יכולה להיות גם‬

                                                                         ‫שהשנה חוגגים ראש‪ ,‬במובן של איבר‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬משמעות הביטוי ״בני אדם״ אינה נבחנת מחדש בשיר; נראה כי הדובר משתמש‬
‫בביטוי במשמעותו המקובלת‪ ,‬הרי הוא מסווג את בני האדם כחסרי בינה‪ ,‬וכמי שחוגגים ראש השנה – שני‬

                                                        ‫אלמנטים שניתן לייחס לבני אדם באופן רווח ומקובל‪.‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14