Page 7 - qua2

‫הערה – אפשר היה לחסוך את החישוב השני כיוון שרואים כי מבנה הגידול בשברים הוא קבוע‪ ,‬וככל‬ ‫•‬
‫שאנחנו גדלים התוצאה קטנה יותר‪.‬‬

‫החישוב הראשון הראה לנו שהגדלה של המונה והמכנה מניבה תוצאה קטנה יותר‪ ,‬אז סביר להניח‬
‫שהשבר הבא ימשיך את אותה המגמה ויהיה קטן יותר‪.‬‬

‫‪ .17‬בשאלה שלפנינו התבקשנו למצוא באיזו שיטת לימוד לקח הכי‬
‫הרבה זמן עד לפחות מחצית מהתלמידים בכיתה ידעו לקרוא‪.‬‬
‫ניגש לתרשים כדי לבדוק באיזו נקודת זמן לפחות ‪ 15‬תלמידים‬

‫ידעו לקרוא (בכל כיתה ישנם ‪ 30‬תלמידים)‪.‬‬
‫ניתן לראות כי על פי נתוני התרשים בכיתה ד' רק בחודש מרץ‬

‫‪ 15‬תלמידים כבר עברו את המבחן‪ .‬בשאר הכיתות הגיעו‬
‫למחצית ממספר התלמידים כבר בחודש ינואר‪.‬‬

‫‪ .18‬בשאלה שלפנינו תוארה סיטואציה שבה לאחת הכיתות ניתן מבחן שגוי (היסטוריה במקום קריאה) ולכן‬
‫אף תלמיד לא עבר‪ .‬התבקשנו למצוא באיזה חודש לא יתכן שזה קרה‪ ,‬כלומר בכל הכיתות היו תלמידים‬

‫שעברו‪.‬‬

‫• תשובה מספר ‪ – 1‬ספטמבר – בשיטת ‪( D‬ריבוע)‬
‫באותו החודש הייתה כיתה אחת שבה לא היו ‪0‬‬

‫תלמידים חדשים שיודעים לקרוא‪.‬‬

‫תשובה מספר ‪ – 2‬אוקטובר – בשיטת ‪( C‬כוכב)‬ ‫•‬
‫כמות התלמידים נותרה על ‪ 4‬כמו בחודש שלפני‬
‫כן‪ ,‬כלומר לא היו תלמידים נוספים‪ .‬משמע‪ ,‬היו‬

‫‪ 0‬תלמידים חדשים שיודעים לקרוא‪.‬‬

‫תשובה מספר ‪ – 3‬פברואר – בחודש זה‪ ,‬בכל‬ ‫•‬
‫אחת משיטות הלימוד היה גידול‪ .‬לכן‪ ,‬לא יתכן‬
‫שהמבחן השגוי ניתן בחודש זה‪ .‬לכן תשובה זו‬

‫נכונה‪.‬‬

‫• תשובה מספר ‪ – 4‬יוני – בשיטת ‪( A‬עיגול) ישנה‬
‫כיתה בה כמות התלמידים נותרה על ‪ 27‬כמו‬

‫בחודש שלפני כן‪ .‬כלומר‪ ,‬לא היו תלמידים נוספים‪.‬‬