Page 6 - qua2
P. 6

‫‪ .16‬השאלה שלפנינו מכילה משוואה וביטוי‪ .‬כפי שלמדנו‪ ,‬נציב נעלם מתוך המשוואה בביטוי המבוקש‪.‬‬

    ‫במקרה זה הצבת ‪   ‬לתוך הביטוי תניב ביטוי מאוד גדול ומסורבל אלגברית‪:‬‬

                     ‫‪1‬‬        ‫‪2‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪  ‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪  ‬‬  ‫‪+‬‬   ‫‪2‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪1‬‬   ‫‪−‬‬  ‫‪  ‬‬
                     ‫‪  ‬‬             ‫‪  ‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪  ‬‬            ‫‪  ‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪  ‬‬
             ‫‪  ‬‬  ‫‪+‬‬                                       ‫‪  ‬‬
                         ‫=‬
                 ‫‪10‬‬                            ‫‪10‬‬

                                        ‫לכן‪ ,‬נפשט את ‪   ‬בטרם נציב אותו בתוך הביטוי‪:‬‬

‫‪  ‬‬  ‫=‬  ‫‪2‬‬  ‫‪−‬‬  ‫‪−(−   +‬‬     ‫)‪  ‬‬  ‫=‬  ‫‪2‬‬  ‫‪−‬‬   ‫)‪−(   −   ‬‬       ‫=‬   ‫‪2‬‬  ‫‪−‬‬   ‫)‪(−1‬‬  ‫=‬  ‫‪3‬‬
                ‫‪   −   ‬‬                   ‫‪   −   ‬‬

                     ‫כלומר‪ ,‬ערכו של ‪   ‬הוא קבוע‪ .‬נציב ערך זה בביטוי המבוקש‪:‬‬

                         ‫‪3‬‬    ‫‪+‬‬  ‫‪1‬‬  ‫=‬   ‫‪10‬‬     ‫=‬   ‫‪  ‬‬
                                 ‫‪3‬‬      ‫‪3‬‬          ‫‪  ‬‬
                                        ‫‪10‬‬
                            ‫‪10‬‬

                                                             ‫דרך שנייה ‪ -‬הצבת מספרים נוחים‪.‬‬

‫שימו לב – כיוון שישנה תשובה פתוחה עלינו לבצע שתי הצבות כדי לוודא כי התוצאה שהתקבלה‬

                                                                                  ‫אינה מקרית‪.‬‬

                                                   ‫הצבה ראשונה – נניח כי ‪:   = 1,    = 2‬‬

                              ‫‪1−2‬‬                  ‫‪−1‬‬
             ‫‪   = 2 − 2 − 1 = 2 − 1 = 3‬‬

                                           ‫‪3+13‬‬    ‫=‬   ‫‪10‬‬    ‫=‬  ‫‪1‬‬   ‫הוא‪:‬‬  ‫הביטוי‬  ‫של‬  ‫שערכו‬  ‫מכאן‬
                                           ‫‪10‬‬           ‫‪3‬‬       ‫‪3‬‬

                                                       ‫‪10‬‬

                                           ‫לאור תוצאה זו נוכל לפסול את תשובות ‪ 2‬ו ‪.4‬‬

                                                         ‫הצבה שניה – נניח כי ‪:   = 2,    = 5‬‬

                              ‫‪2−5‬‬                  ‫‪−3‬‬
             ‫‪   = 2 − 5 − 2 = 2 − 3 = 3‬‬

‫כיוון שהתוצאה לא השתנתה אז גם תוצאה הביטוי לא השתנתה ותשובה נותרה ‪.    ‬‬

 ‫‪ .17‬השאלה שלפנינו הינה שאלה בגאומטריה העוסקת בגאומטריה תלת מימד‪ .‬ניתן לראות כי הפאה‬
‫הקדמית של הקובייה מכילה ‪ 9‬ריבועים קטנים‪ .‬כיוון שאורך מקצוע הקובייה הוא ‪ 3‬נוכל לדעת כי‬

                                                                 ‫צלעותיו של כל ריבוע קטן שוות ל ‪.1‬‬
          ‫שטח הפנים של התיבה הקטנה שעלינו למצוא מכילה ‪ 4‬מלבנים ו ‪ 2‬ריבועים (הבסיסים)‪.‬‬

                                 ‫ריבוע ∙ ‪ + 2‬מלבן ∙ ‪ = 4‬שטח פנים‬

                                                            ‫ריבוע מלבן‬

                       ‫‪ = 4 ∙ 3⏞∙ 1 + 2 ∙ 1⏞∙ 1 = 12 + 2 =     ‬שטח פנים‬

   ‫‪ .18‬השאלה שלפנינו היא בעיית תנועה ובה שני גופים בתנועה‪ .‬כפי שלמדנו‪ ,‬כאשר ישנו מרדף עלינו‬
                                          ‫למצוא את המהירות המשותפת על ידי חיסור המהירויות‪:‬‬

                             ‫‪ 5‬קמ"ש = ‪ = 15 − 10‬מהירות משותפת‬
‫כעת‪ ,‬לאור העובדה כי ידוע המרחק ביניהם נוכל לחשב את הזמן שלקח לחתול לתפוס את העכבר‪:‬‬
   1   2   3   4   5   6   7