Page 10 - index
P. 10

‫מועד חורף ‪2020‬‬                 ‫חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשון ‪- 9 -‬‬

                                           ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-19‬‬

                               ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

   ‫חוקרים שעוסקים בהבנת תהליך הקריאה תוהים מה התהליך המתרחש מרגע שעיניו של אדם רואות מילה‬                         ‫(‪	)1‬‬
    ‫כתובה ועד שמוחו מזהה אותה בקרב המילים המוכרות המצויות במאגר הזיכרון שלו‪ .‬כמה מודלים נוצרו‬
‫בניסיון לענות על שאלה זו‪ ,‬וכולם מסתמכים על ההנחה שיש במוח שני מנגנונים נפרדים‪ :‬מנגנון לזיהוי אותיות‬

                                                                                           ‫ומנגנון לזיהוי מילים‪.‬‬

 ‫לפי מודל זיהוי האותיות הסדרתי‪ ,‬תהליך זיהויה של מילה מורכב משני שלבים‪ :‬בשלב הראשון המידע עובר מן‬                   ‫(‪)	5‬‬
 ‫העין למנגנון מוחי המתמחה בזיהוי אותיות‪ ,‬ושם מופעלות בזו אחר זו‪ ,‬לפי כיוון קריאת המילה‪ ,‬יחידות הזיכרון‬            ‫(‪)	10‬‬
‫שבהן מאוחסנות האותיות המרכיבות את המילה‪ .‬לאחר זיהוי כל האותיות עובר המידע למנגנון המתמחה בזיהוי‬                   ‫(‪)	15‬‬
‫מילים‪ ,‬ושם מופעלת יחידת הזיכרון שבה מאוחסנת המילה‪ .‬לפי מודל אחר‪ ,‬מודל זיהוי המילים הישיר‪ ,‬כשאדם‬

  ‫רואה מילה כתובה מוחו מזהה אותה כיחידה שלמה‪ :‬מנגנון זיהוי המילים מופעל ישירות‪ ,‬ללא תיווך של מנגנון‬
        ‫לזיהוי אותיות‪ .‬מודל שלישי נקרא מודל זיהוי האותיות במקביל‪ .‬לפי מודל זה‪ ,‬כשאדם קורא מילה‪ ,‬כל‬

  ‫היחידות שבהן מאוחסנות האותיות המרכיבות אותה מופעלות בעת ובעונה אחת‪ .‬מכל יחידה של אות שזוהתה‬
‫נשלח מסר לכל יחידות המילים שהאות כלולה בהן‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬במנגנון זיהוי המילים מופעלת יחידת המילה‬
 ‫שיש בינה לבין תבנית האותיות שזוהו ההתאמה הרבה ביותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬בקריאת המילה “חלב“ מופעלות יחידות‬

     ‫האותיות ח‘‪ ,‬ל‘ ו‪-‬ב‘‪ .‬המידע עובר ליחידות המילים ומפעיל את המילה “חלב“‪ ,‬אך לא את המילה “מחלבה“‪.‬‬
       ‫מודל זה מניח שגם המידע הנוגע לסדר האותיות במילה מעובד‪ ,‬וזאת כדי לאפשר הבחנה בין מילים שונות‬
                                                                    ‫המורכבות מאותן אותיות‪ ,‬כגון “חלב“ ו“בחל“‪.‬‬

 ‫כדי להכריע איזה מן המודלים מתאר נכונה את התהליך‪ ,‬נערך ניסוי שבו הציגו לנבדקים‪ ,‬להרף עין בלבד‪ ,‬מילה‪,‬‬                  ‫	‬
‫אות יחידה או רצף אותיות סתמי‪ .‬התצוגה נעלמה‪ ,‬ומיד לאחר מכן הוצג סמן במקום שבו הייתה אחת האותיות‪.‬‬
                                                                                                                  ‫(‪)	20‬‬
    ‫הנבדקים התבקשו לזהות איזו אות הייתה במקום המסומן‪ .‬בדוגמאות שבטבלה המצורפת היה על הנבדקים‬                          ‫	‬
                                                                         ‫לזהות ש  במקום המסומן הופיעה האות ל‘‪.‬‬

‫רצף סתמי של אותיות‬  ‫אות יחידה‬  ‫מילה‬      ‫סוג הגירוי‬

‫פגאלש‬                 ‫		 ל‬     ‫מחצלת‬     ‫הגירוי שהוצג להרף עין‪:‬‬
‫‪-#---‬‬               ‫‪-# - - -‬‬   ‫‪-# - - -‬‬                    ‫הסמן‪:‬‬

   ‫נמצא שכאשר הוצגה האות בתור חלק ממילה אמיתית‪ ,‬היא זוהתה נכונה פעמים רבות יותר מבשני המצבים‬                          ‫	‬
   ‫האחרים‪ .‬מממצא זה עולה שמודל זיהוי האותיות הסדרתי אינו נכון‪ .‬לפי המודל‪ ,‬האות ל‘ במילה “מחצלת“‬                   ‫(‪)	25‬‬
    ‫אמורה להיות מזוהה רק אחרי שזוהו האותיות מ‘‪ ,‬ח‘ ו‪-‬צ‘‪ ,‬ואילו כאשר היא מופיעה בתור אות יחידה‪ ,‬היא‬
‫אמורה להיות מזוהה ראשונה‪ .‬כך הייתה אמורה להיות עדיפות דווקא לזיהוי האותיות שמוצגות יחידות‪ .‬נוסף‬
‫על כך‪ ,‬לא היה אמור להיות הבדל בין זיהוי האות ל‘ בתור חלק מהמילה “מחצלת“ לבין זיהויה ברצף האותיות‬

                                                                                                        ‫“פגאלש“‪.‬‬

‫החוקרים הסיקו שזיהוי מילה מקל במידה כלשהי על זיהוי האותיות שמרכיבות אותה‪ .‬כדי להכריע בין המודל‬                        ‫	‬
 ‫השני לשלישי נעשה ניסוי נוסף שהסתמך על אותה שיטה‪ .‬בניסוי זה החליפו את המילים האמיתיות שהופיעו‬
 ‫בניסוי הראשון ב“מילים מדומות“‪ :‬רצפי אותיות שאינם יוצרים מילה אמיתית‪ ,‬אך הם מזכירים מילים מכיוון‬                  ‫(‪	)30‬‬
    ‫שהם מופיעים בתבניות לשוניות מוכרות (לדוגמה‪ִ “ :‬הגְּ  פיר״ אינה מילה אמיתית‪ ,‬אך קל לזהות בה את בניין‬               ‫	‬
 ‫“הפעיל“)‪ .‬בניסוי זה נמצא שכשהאות הוצגה בתור חלק ממילה מדומה‪ ,‬היא זוהתה נכונה במקרים רבים יותר‬
‫בהשוואה למצבים האחרים‪ .‬נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהמוח מזהה היטב גם מילים מדומות‪ .‬ממצא זה מציב בעיה לפני‬
 ‫מודל זיהוי המילים הישיר‪ ,‬משום שלפי מודל זה יש צורך במנגנון לזיהוי מילים מדומות ‪ -‬מילים שמעולם לא‬
                                                                                                     ‫נתקלנו בהן‪.‬‬

                                                                                                           ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬
‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15