Page 10 - 1216
P. 10
מועד דצמבר 2016 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
פְּרוֹסוֹפַּגְנוֹזיה היא תסמונת שהלוקים בה אינם יכולים לזהות פנים אנושיות .עד לפני שנים ספורות תועדו רק )( 1
כמה עשרות בני אדם בעלי תסמונת זו ,ובכולם הייתה התסמונת כרוכה בחבלה שנגרמה למוח .אולם בעת )( 5
האחרונה גילו החוקרים פרוסופגנוזיה מולדת .מחקר מקיף שנערך לנוכח הגילוי העלה את הממצא המפתיע
שכ 2%-מכלל האוכלוסייה לוקים במידה כלשהי בפרוסופגנוזיה .חוקרים רבים ראו בממצאי המחקר הזדמנות
לקדם את חקר יכולת האדם לזהות פרצופים ,שכן השכיחות הגבוהה יחסית של בני אדם הלוקים בתסמונת
מאפשרת השוואה בין מוחותיהם לבין אלה של בני אדם שאינם לוקים בה.
רוב החוקרים סבורים כי במוחנו קיים מנגנון מולד שתפקידו לזהות פרצופים .אחד מהם ,בראד דושיין ,הציג
לנבדקים גירויים חזותיים מגוונים ומיפה את האזורים המוחיים שבהם נרשמה פעילות בתגובה לגירויים אלה. )( 10
התברר כי אזור במוח המכונה FFAהגיב בעוצמה גבוהה במיוחד כשהוצגו לנבדקים תצלומי פניהם של בני אדם.
במחקר המשך נעזרו חוקרים באלקטרודות שהוחדרו לתאים נפרדים ב FFA-של קופי מקק ,כדי לתעד את
הפעילות של כל תא .נמצא ש 97%-מהתאים הגיבו רק כשהוצגו לקופים פנים של קופי מקק אחרים.
ואולם ,יש חוקרים ,כדוגמת איזבל גוטייה ,המתנגדים לתאוריית המנגנון המולד .גוטייה אינה חולקת על הטענה
שתאי ה FFA-פעילים בזיהוי פרצופים ,אבל לטענתה תאים אלה משמשים לזיהוי אובייקטים מוכרים מכל סוג, )( 15
ולאו דווקא פרצופים .כך ,הסיבה שאנו מזהים פרצופים בנקל היא החשיפה הרבה שלנו אליהם מלידתנו ,חשיפה
שמביאה להתמחות של תאי ה .FFA-לטענתה אילו היה ה FFA-אחראי אך ורק לזיהוי פרצופים ,הרי עצמים )( 20
מוכרים אחרים היו צריכים להיות מזוהים בעזרת אזורים אחרים במוח ,דבר שאין לו עדות מחקרית .לחיזוק
דבריה היא מציגה מחקר שבו נמצא כי תאי ה FFA-של מומחים בתחום מסוים (למשל ,חוקרי ציפורים) הופעלו
בתגובה לחשיפה לפריטים מתחום מחקרם (תמונות ציפורים) אך לא בתגובה לחשיפה לאובייקטים מתחומים
שבהם לא התמצאו .מבקריה של גוטייה מצביעים על העובדה שעוצמת הפעילות בתאי ה FFA-של המומחים
בתגובה למראה פריטים מתחום ההתמחות שלהם הייתה נמוכה בכ 50%-מזו שנרשמה בעת שנחשפו לפנים
אנושיות .אולם גוטייה טוענת כי ממצא זה אינו מפתיע ,שכן גם אם אדם הוא צפר מומחה ,הוא ייחשף במהלך
חייו לפנים אנושיות הרבה יותר מאשר לציפורים.
כיצד העיסוק המחקרי בפרוסופגנוזיה משתלב בתמונה המדעית של זיהוי פרצופים? העדויות המחקריות
הראשונות היו מפתיעות :במיפוי הפעילות המוחית של בני אדם הלוקים בפרוסופגנוזיה נמצא כי רמת הפעילות )( 25
בתאי ה FFA-שלהם בתגובה לחשיפה לפרצופים לא הייתה פחותה משל בני אדם אחרים .אולם מחקר חדש ,של
החוקרת גלית יובל ,מרמז שאף שתאי ה FFA-של הסובלים מפרוסופגנוזיה מגיבים לפרצופים ,הם אינם עושים ) (30
זאת באופן נורמלי .כאשר בני אדם שאינם לוקים בפרוסופגנוזיה נחשפים כמה פעמים ברציפות לאותם פרצופים,
מתרחשת בתאים תופעה המכונה “הסתגלות" :בחשיפות שלאחר החשיפה הראשונה התאים אינם מופעלים שוב.
יובל מצאה כי לעומת זאת ,ב FFA-של בני אדם הלוקים בפרוסופגנוזיה אין הסתגלות כזאת .לדברי דושיין ,אין
משמעות הדבר שהמקור לפרוסופגנוזיה הוא דווקא בעיה במנגנון ההסתגלות ,אבל הדבר בהחלט מעיד שמשהו
ב FFA-של הלוקים בתסמונת אינו פועל כשורה.
השאלות
אמש נתקל גרשון ברחוב בשרגא ,אחרי שלא התראו במשך שנה .שלא כבפגישותיהם בעבר ,שבהן היה גרשון . 18
מחבק את שרגא בהתרגשות ,הוא נהג הפעם כאילו אינו מכיר אותו.
איזו מן האפשרויות הבאות עשויה להסביר את מה שקרה?
( )1שרגא סובל מפרוסופגנוזיה מולדת
( )2שרגא סובל מפרוסופגנוזיה שנגרמה מחבלה
( )3גרשון סובל מפרוסופגנוזיה מולדת
( )4גרשון סובל מפרוסופגנוזיה שנגרמה מחבלה
אחת ההנחות העומדות בבסיס מחקרו של בראד דושיין (פסקה שנייה) היא ש- . 19
( )1ככל שהגירויים שהנבדקים נחשפים אליהם מגוונים יותר ,כך גוברת פעילות תאי הFFA-
( )2ככל שבתהליך זיהוי הפרצופים מעורבים אזורים רבים יותר ,כך עוצמת הפעילות המוחית גדולה יותר
( )3ככל שהפעילות באזור מסוים במוח בתגובה לגירוי חזקה יותר ,כך גדולה מעורבותו בזיהוי הגירוי
( ) 4ככל שפעילות תאי ה FFA-גוברת ,כך תהליך המיפוי מדויק יותר
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
