Page 12 - ver1
P. 12

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן הפסקה לא משתמע שיכולת האדם לזהות פרצופים של בני אדם‬
‫טובה מיכולתו לזהות תצלומים של פרצופים‪ ,‬שהרי כלל לא תוארה בה השוואה המבחינה בין‬

         ‫שני סוגי הגירויים הללו (בניסוי של דושיין נחשפו הנבדקים רק לתצלומים של פנים)‪.‬‬
   ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬מן הפסקה לא משתמע שיכולת האדם לזהות פרצופים של בני אדם‬
‫תלויה בקיומה של חשיפה לגירוים חזותיים מגוונים‪ ,‬שכן בניסויו של דושיין נחשפו הנבדקים‬
 ‫למגוון של גירויים חזותיים במטרה לקבוע איזה מן האזורים המוחיים מעורב בתהליך זיהוי‬

                                                                                            ‫הפנים‪.‬‬
   ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מן הפסקה לא משתמע שיכולת האדם לזהות פרצופים של בני אדם‬
‫היא מולדת ואינה מחייבת פעילות של אזור ה‪ FFA-‬כי אם שסביר להניח שאזור זה דווקא כן‬

                                                                     ‫מעורב בתהליך זיהוי הפנים‪.‬‬
 ‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬מן הפסקה אכן משתמע שיכולת האדם לזהות פרצופים של בני אדם דומה‬

    ‫בבסיסה ליכולת של קופי המקק לזהות פרצופים של בני מינם‪ ,‬שכן היא מערבת את אותו‬
                                        ‫האזור במוח הן בקרב בני האדם והן בקרב קופי המקק‪.‬‬

                                                                        ‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
      ‫כדי לקבוע איזה מן התרשימים שמופיעים בתשובות עשוי להציג את עמדתה של גוטייה‬
      ‫באשר לעוצמת פעילות תאי ה‪ FFA-‬בתגובה לסוג גירוי מסויים‪ ,‬עלינו תחילה לעמוד על‬

                                                        ‫עמדתה מתוך האמור בפסקה השלישית‪.‬‬
   ‫מן האמור בפסקה השלישית עולה כי גוטייה אמנם סבורה שה‪ FFA-‬מעורב בתהליך זיהוי‬
‫הפנים‪ ,‬אך הוא אינו מוגבל לזיהוי של פרצופים בלבד‪ ,‬כי אם לזיהוי אובייקטים מוכרים מכל‬

       ‫סוג‪ .‬לדידה‪ ,‬מנגנון זה אינו מולד אלא מתפתח ומשתכלל כתלות ברמת החשיפה לגירוי‬
    ‫מסוים‪ .‬פירוש הדבר אם כן‪ ,‬שככל שאדם חשוף יותר לגירוי מסוג מסוים‪ ,‬היכולת לזהותו‬
     ‫בקלות משתכללת‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בהתגברות עוצמת פעילות תאי ה‪ FFA-‬בתגובה‬

                                                                                         ‫לגירוי זה‪.‬‬

  ‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬בתרשים המופיע בתשובה זו מתוארת מגמה זהה לזו שעולה מעמדתה של‬
‫גוטייה – ככל שמידת החשיפה לסוג גירוי מסוים עולה עם הזמן‪ ,‬עולה גם עוצמת פעילות תאי‬

                                                                       ‫ה‪ FFA-‬בתגובה לגירוי זה‪.‬‬
         ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בתרשים המופיע בתשובה זו מתוארת מגמה שונה מזו שעולה‬
‫מעמדתה של גוטייה – עוצמת פעילות תאי ה‪ FFA-‬בתגובה לגירוי מסוים קבועה ואינה תלויה‬

                                                         ‫במידת החשיפה לגירוי זה לאורך הזמן‪.‬‬
         ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בתרשים המופיע בתשובה זו מתוארת מגמה שונה מזו שעולה‬
‫מעמדתה של גוטייה – ככל שמידת החשיפה לסוג גירוי מסוים עולה עם הזמן‪ ,‬פוחתת עוצמת‬

                                                         ‫פעילות תאי ה‪ FFA-‬בתגובה לגירוי זה‪.‬‬
       ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בתרשים המופיעה בתשובה זו מתוארת מגמה שונה מזו שעולה‬
 ‫מעמדתה של גוטייה – עוצמת פעילות תאי ה‪ FFA-‬בתגובה לגירוי מסוים אמנם מתגברת עם‬
    ‫העלייה במידת החשיפה לגירוי זה לאורך זה‪ ,‬אך בנקודה מסוימת עוצמת פעילות התאים‬

                                                   ‫פוחתת בעוד שמידת החשיפה לגירוי זה עולה‪.‬‬

                                                                                                                      ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14