Page 11 - ver1
P. 11

‫‪ .19‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
                ‫כדי לקבוע איזו מן ההנחות שמופיעות בתשובות היא אחת מההנחות שעומדות בבסיס מחקרו‬

                                      ‫של דושיין‪ ,‬עלינו תחילה להבין את מחקרו‪ ,‬כפי שמתואר בפסקה השנייה‪.‬‬

                 ‫כדי לבדוק את ההשערה לפיה קיים במוח מנגנון מולד שתפקידו לזהות פרצופים‪ ,‬הציג דושיין‬
                 ‫לנבדקים מגוון גירויים חזותיים ומיפה את האזורים המוחיים שבהם נרשמה פעילות בתגובה‬

                       ‫לגירויים הללו‪ .‬התברר כי בתגובה לתצלומי פנים של בני האדם‪ ,‬נרשמה פעילות בעוצמה‬
                     ‫גבוהה באזור המכונה ‪ .FFA‬אם כן‪ ,‬דושיין קושר בין עוצמת הפעילות באזור מסוים במוח‬

                       ‫בתגובה לגירוי כלשהו להשתתפות בתהליך הזיהוי שלו‪ ,‬ומכך עולה כי עליו להניח שככל‬
                 ‫שעוצמת הפעילות באזור מסוים גבוהה יותר‪ ,‬כך מעורבותו בתהליך הזיהוי של גירוי זה גדולה‬

                                                                                                               ‫יותר‪.‬‬

                         ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬במחקרו‪ ,‬דושיין אינו קושר כלל בין ריבוי גירויים מגוונים ובין‬
                      ‫הפעילות בתאי ה‪ FFA-‬כפי שנטען בתשובה זו‪ ,‬כי אם בין עוצמת פעילותה בתגובה לגירוי‬

                          ‫חזותי של תצלומי פנים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין סיבה כי ההנחה שעוסקת בכך תהיה אחת מאלה‬
                                                                              ‫העומדות בבסיס מחקרו של דושיין‪.‬‬

                     ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬במחקרו‪ ,‬דושיין אינו קושר בין ריבוי אזורים המשתתפים בתהליך‬
                ‫זיהוי פנים ובין עוצמת הפעילות המוחית כפי שנטען בתשובה זו‪ ,‬כי אם בין התגברות הפעילות‬

                   ‫המוחית באזור מסוים ובין השתתפותו בתהליך זיהוי הגירוי החזותי שבתגובה אליו הופעל‪.‬‬
                      ‫אם כן‪ ,‬אין סיבה כי ההנחה שעוסקת בכך תהיה אחת מאלה העומדות בבסיס מחקרו של‬
                                                                                                             ‫דושיין‪.‬‬

                    ‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬על דושיין אכן היה להניח כי ככל שהפעילות באזור מסוים במוח‬
                                                  ‫בתגובה לגירוי חזקה יותר‪ ,‬כל גדולה מעורבותו בזיהוי הגירוי‪.‬‬

                  ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬במחקרו‪ ,‬דושיין אינו קושר בין התגברות פעילות תאי ה‪ FFA-‬לעליה‬
                 ‫ברמת הדיוק של תהליך המיפוי‪ ,‬כי אם להתגברות פעילות התאים הללו למידת המעורבות של‬

                                                                                ‫אזור זה בתהליך זיהוי הפרצופים‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
                       ‫כדי לקבוע איזו מן האפשרויות שמופיעות בתשובות משתמעת מן הפסקה השנייה בנוגע‬
                    ‫להנחת החוקרים אשר ליכולת האדם לזהות פרצופים של בני אדם‪ ,‬נבין תחילה את האמור‬

                                                                                                         ‫בפסקה זו‪.‬‬

                    ‫מן הניסוי הראשון שמתואר בפסקה עולה שה‪ FFA-‬משתתף בתהליך זיהוי הפנים אצל בני‬
                      ‫אדם‪ ,‬שכן בתגובה לגירויים חזותיים של פרצופים אנושיים נרשמה באזור האמור פעילות‬
                     ‫בעוצמה גבוהה במיוחד‪ .‬מן הניסוי השני שמתואר עולה כי ה‪ FFA-‬משתתף בתהליך זיהוי‬
                 ‫פנים של קופי מקק בקרב קופי מקק אחרים‪ ,‬שכן‪ ,‬כמעט בכל התאים באזור זה (‪ )97%‬נרשמה‬

                            ‫פעילות בתגובה לפנים של קופי המקק‪ ,‬פעילות שהתעוררה בתגובה לגירוי זה בלבד‪.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14