Page 10 - ver1
P. 10

‫על סמך הממצאים הללו וכן על סמך כמה הנחות‪ ,‬ביססו החוקרים את מסקנתם‪ ,‬שלפיה‬
                        ‫לתחושת תיקון עוול חברתי יכולה להיות השפעה חיובית על הבריאות‪.‬‬

     ‫אם כן‪ ,‬במסקנתם של החוקרים מתואר קשר בין שני גורמים – תיקון עוול חברתי משפיע‬
       ‫לחיוב על בריאותו של אדם‪ .‬מבחינת ממצאי הניסוי עולה קשר דומה – דיווח על מעשה‬

‫הרמייה לווה בחזרה של קצב פעימת הלב לסדרו‪ .‬מכך ניתן להבין כי החוקרים רואים בדיווח‬
    ‫על מעשה רמייה לאדם שרומה כמעשה של תיקון עוול חברתי‪ ,‬וכי השבת קצב פעימת הלב‬

 ‫לסדרו נתפסת בעיניהם כהשפעה חיובית על בריאותו של אדם‪ .‬כמו כן‪ ,‬כדי שיוכלו החוקרים‬
      ‫לקבוע כי לתחושת תיקון העוול החברתי אכן יש השפעה חיובית על בריאותו של האדם‪,‬‬
           ‫עליהם להניח כי הדיווח על מעשה הרמייה הוא שגרם ללב לשוב לפעום בקצב רגיל‪.‬‬

  ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור לעיל אכן עולה כי על החוקרים היה להניח שאדם המספר‬
‫לאדם שרומה על התרמית חש שהוא מתקן בכך עוול חברתי‪ ,‬שכן כאמור‪ ,‬הדיווח על התרמית‬

                                                ‫שקול לתחושת תיקון העוול החברתי במסקנתם‪.‬‬
   ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור לעיל אכן עולה כי על החוקרים היה להניח שהשבת קצב‬
‫פעימות הלב לקצב הרגיל הוא בגדר השפעה חיובית על הבריאות‪ ,‬שכן חזרת קצב פעימות הלב‬

                               ‫לסדרו שקול להשפעה החיובית על הבריאות שנזכרת במסקנתם‪.‬‬
   ‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬על החוקרים לא היה להניח שבעת הצפייה באדם המרמה אדם אחר קצב‬
‫פעימות הלב גובר‪ ,‬שכן הדבר הוזכר באופן מפורש כחלק מממצאי הניסוי עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשים‬
   ‫לב כי מסקנת החוקרים נוגעת לחשיפת מעשה הרמייה והשפעתה הפיזיולוגית‪ ,‬ולא לצפייה‬

                                                                            ‫במעשה הרמייה עצמו‪.‬‬
 ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור לעיל אכן עולה כי על החוקרים היה להניח שחשיפת מעשה‬

    ‫התרמית היא שגרמה ללבם של הנבדקים לשוב לפעום בקצב הרגיל‪ ,‬שכן אם קצב פעימות‬
       ‫הלב היה חוזר לסדרו כתוצאה מגורם אחר (כלומר מהווה הסבר חלופי לממצאים)‪ ,‬אזי‬
                                                                          ‫שמסקנתם אינה תקפה‪.‬‬

                                                                        ‫‪ .18‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
 ‫כדי לקבוע איזו מן הטענות שמופיעות בתשובות סותרת את עמדתו של טדרוס‪ ,‬עלינו תחילה‬

                                                               ‫לעמוד עליה מתוך האמור בפסקה‪.‬‬

   ‫בפסקה נאמר כי "הפילוסוף ויקטור טדרוס טוען כי אמנם בדרך כלל הכרה באשמה מלווה‬
       ‫בסבל‪ ,‬אך הדבר היחיד שבאמת חשוב מבחינת הצדק הוא שאנשים שעשו דבר רע יכירו‬

     ‫בהיותו דבר רע‪ ,‬בין שיסבלו ובין שלא"‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להבין כי טדרוס סבור שכל עוד אדם‬
‫שעשה מעשה רע מכיר בכך‪ ,‬פירוש הדבר שנעשה צדק‪ ,‬ואין הכרח שיסבול בגין מעשיו‪ .‬כלומר‬

       ‫אפשר שאדם שעשה מעשה רע יסבול בגין מעשיו ואפשר גם שלא‪ ,‬אך כל עוד הוא מכיר‬
                                                                           ‫באשמתו‪ ,‬הצדק נעשה‪.‬‬

  ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬הטענה כי מצב שבו רוצח מכיר בעובדה שעשה דבר פסול וחש על כך‬
    ‫סבל אינו בהכרח צודק יותר ממצב שבו הוא מכיר בכך אך אינו חש סבל‪ ,‬אינה סותרת את‬

                                                                                                                      ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14