Page 18 - index
P. 18
מועד סתיו 2020 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שני
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
מקובל לומר שכדי לשפוט את מעשיו של הזולת עלינו לשים את עצמנו במקומו :אם בנסיבות שהיה נתון בהן ( )1
היינו פועלים כמוהו ,הרי שעלינו להימנע מלשפוט אותו לחומרה .רעיון זה מופיע כבר בספרות חז"ל ,שם
מיוחסת להלל הזקן האמרה “אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
() 5
גם במערכת המשפט ,שקובעת גבולות בין התנהגות מותרת לאסורה ,החוקים אינם קובעים תמיד שמעשים
מסוימים הם אסורים כשלעצמם :יש חוקים שקובעים איסור על מעשים ש"אדם סביר" לא היה עושה באותן ( )10
נסיבות .למשל ,בפקודת הנזיקין נקבע כי “עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות ...
הרי זו התרשלות ".ניקח לדוגמה קבלן שבנה בניין מחומרים זולים מאיכות ירודה ,ובעקבות זאת אחד מקירות
הבניין התמוטט והביא לפציעתו של אדם .קביעה משפטית שבמעשהו של הקבלן הייתה התרשלות כמוה כקביעה () 15
שאדם סביר בנעליו של הקבלן היה נמנע מבנייה בחומרים הזולים ,מחשש שבנייה כזו תגרום לנזק .אך מיהו
אותו אדם סביר? שופט בית המשפט העליון יצחק זמיר כתב“ :האדם הסביר הוא דמות דמיונית המייצגת את
( )20
דרכי ההתנהגות וערכי המוסר המקובלים בציבור .בפועל האדם הסביר הוא ,בלית ברירה ,בית המשפט".
ואולם ,כניסה לנעליו של אדם אחר אינה עניין פשוט .כך ,למשל ,בדוגמה האחרונה שופט שידון בסוגיית () 25
ההתרשלות אינו אמור לבדוק כיצד הוא ,בהיותו שופט ,היה נוהג במקומו של הקבלן :עליו לבדוק כיצד היה נוהג
אילו היה בעצמו קבלן .מתעוררת אפוא השאלה אילו נסיבות ומאפיינים הם רלוונטיים לבדיקה כזו ואילו אינם
רלוונטיים .קל לומר שעל השופט לדמיין שיש לו ידע של קבלן -היכרות עם חומרי בנייה ,עם תוצאות הבחירה
בכל אחד מהם וכן הלאה .אך האם עליו להתחשב בידע הספציפי של הקבלן המסוים הזה? ואולי עליו להתחשב
גם במאפיינים אישיים שלו ,כגון יכולתו לקבל החלטות או מידת הפזיזות שלו?
יש מאפיינים של נאשמים שבתי המשפט בוחרים שלא לאמץ .בשנת ,1962למשל ,הואשם אדם ששמו יוסף גרמה
ברצח קרוב משפחתו ,שאותו חשב למכשף בעל כוחות על-טבעיים המאיים על חייו .גרמה טען שהוא גדל
בתרבות שבה נהוג להאמין בכישוף ,ולכן יש להבין את מעשהו כמעשה של הגנה עצמית ,אך בית המשפט דחה
טענה זו.
החלטות כגון אלו מעוררות ביקורת על בית המשפט :יש הטוענים שאין הצדקה מוסרית לעונשים שהוא גוזר
במקרים כאלה ,משום שהוא מפר את העיקרון “אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" .ואולם ,פירוש קיצוני של
עיקרון זה יגביל מאוד את יכולתם המעשית של בתי המשפט לשפוט נאשמים ,שהרי לא לעיתים קרובות חוו
השופטים על בשרם נסיבות דומות לאלו של העומדים לדין .גם אם נדחה פירוש כזה ונקבל את הביקורת רק
כקריאה לשופטים להביא בחשבון את כל הידע ,התכונות והאמונות של העומד מולם בשעה שהם נכנסים לנעליו,
נעמוד בפני קושי :אם נאמץ את תכונותיו של הנאשם ,את נסיבות חייו ואת הנסיבות שפעל בהן ,הרי שנהפוך
להיות ממש כמוהו -ואז לא יהיה מנוס מן המסקנה כי גם אנו לא היינו נוהגים אחרת מכפי שנהג.
השאלות
. 18על פי הרעיון המתואר בפסקה הראשונה ,מה עלינו לעשות כשאנחנו ניגשים לשפוט את מעשיו של אדם אחר?
( )1לנסות להעריך עד כמה האופן שבו נהג דומה לאופן שבו היינו נוהגים אנו לו היינו במקומו
( )2לנסות להעריך כיצד רוב האנשים היו פועלים ועד כמה התנהגותו סוטה מכך
( )3לנסות להעריך אם אנו עצמנו היינו מצליחים להימנע מלהיקלע לנסיבות שהובילו אותו לפעול כפי שפעל
( )4לנסות להעריך עד כמה התנהגותו הייתה משתנה לו היה פועל בנסיבות שאנו נתונים בהן
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
