Page 10 - index
P. 10

‫מועד אביב ‪2024‬‬  ‫חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשון ‪- 9 -‬‬

                            ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-19‬‬

                ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

     ‫מישל פוקו היה מהוגי הדעות החשובים במאה העשרים ועסק רבות ביחסי הגומלין בין ידע לכוח‪ .‬לפי אחד‬                    ‫(‪	)1‬‬
‫מעיקרי משנתו‪ ,‬ידע תמיד נוצר ומופץ בהשפעתן של קבוצות חברתיות חזקות המבקשות לשמור על כוחן בעזרתו‪.‬‬

   ‫היות שביצירת הידע מעורבים אינטרסים חברתיים‪ ,‬הוא לעולם אינו אובייקטיבי‪ ,‬גם אם לעתים קרובות הוא‬
                                                                                                        ‫מוצג ככזה‪.‬‬

  ‫פוקו הדגים את דבריו בעזרת ניתוח היסטורי של היחס אל תופעת השיגעון באירופה‪ :‬במאות ה‪ 15-‬וה‪ 16-‬בני‬                     ‫(‪	)5‬‬
 ‫אדם שהתנהגותם חרגה מן המקובל באופן בולט חיו בקהילותיהם באין מפריע‪ ,‬אולם במאה ה‪ 17-‬החלו לתייג‬                       ‫(‪	)10‬‬
 ‫בני אדם כאלה כמשוגעים ולכלוא אותם במוסדות מיוחדים‪ .‬על פי פוקו‪ ,‬השינוי ביחס כלפי בני אדם אלה נבע‬                    ‫(‪	)15‬‬
  ‫משינויים חברתיים שהתרחשו באותה תקופה‪ ,‬ובהם עליית הנאורות ‪ -‬תנועה שהציבה את הרציונליות כבסיס‬
  ‫הבלעדי לידע‪ ,‬למוסדות החברתיים ולמוסר ‪ -‬ובעקבותיה עליית המעמד הבורגני והתבססות השיטה המדעית‪.‬‬
‫פוקו טען שהכליאה השיטתית של ה"משוגעים" דווקא באותה עת נבעה מתפיסת המעמד הבורגני ‪ -‬המקדש את‬

         ‫העבודה ‪ -‬את השיגעון כמפגע מוסרי‪ ,‬שכן המשוגע מובטל מעבודה ובכך מציב איום על הסדר החברתי‬
  ‫שהבורגנות מתבססת עליו‪ .‬לדעתו‪ ,‬על רקע זה יש לראות את התפתחותו של תחום ידע חדש‪ ,‬הפסיכיאטריה‪,‬‬
 ‫שהעמיד הגדרה מדעית לשיגעון ובכך עזר להצדיק את הרחקת המשוגעים מהחברה ולמסד אותה‪ .‬לדברי פוקו‬
    ‫כך נפער בחברה המערבית הפער בין השפוי ללא‪-‬שפוי‪ .‬לטענתו מוסדות האשפוז והידע המדעי המצדיק את‬

                ‫קיומם הם כלים שמטרתם לשמר סדר חברתי קיים ולהנציח את מעמדם של בעלי הכוח בחברה‪.‬‬

        ‫מושג מפתח בהשקפתו של פוקו הוא השיח ‪ -‬אופן חילופי הדעות וההתבטאות המקובל בחברה מסוימת‪,‬‬                           ‫	‬
    ‫המבוסס על מערך כללים לא כתובים המגדירים מה מותר ומה אסור לומר בנושא מסוים‪ .‬על פי פוקו השפה‬                      ‫(‪	)20‬‬
 ‫מגדירה את גבולות התודעה‪ :‬אנו מסוגלים לתפוס רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים‪ ,‬ומכאן שהשיח שאנו‬
‫לוקחים בו חלק מעצב את הדרך שבה אנו רואים את המציאות‪ ,‬ולמעשה מכתיב את העמדות שאנו יכולים לנקוט‬
   ‫כלפיה‪ .‬כך‪ ,‬אדם המתנהג בצורה מסוימת עשוי להיות מתואר כמשוגע בשיח המקובל בחברה אחת‪ ,‬ובשיח של‬
 ‫חברה אחרת ‪ -‬כנביא‪ .‬לדברי פוקו באמצעות יצירת השיח והשליטה בו בעלי הכוח מכתיבים את הידע המקובל‬

                                                                        ‫בחברה במטרה לשמר את כוחם ולהעצימו‪.‬‬

        ‫פוקו טען שבכל שיח פועלים שלושה מנגנונים‪ ,‬והם מפקחים על יצירתו וקובעים את דרכי הפצתו לחברה‪.‬‬                      ‫	‬
   ‫הראשון הוא הטאבו ‪ -‬הגדרת הדרך שבה השיח בנושא מסוים יכול להתקיים והדרכים שבהן אסור שיתקיים‪.‬‬                       ‫(‪	)25‬‬

    ‫הטאבו קובע על מה מדברים (למשל בשיח הפסיכיאטרי ‪ -‬על בריאות הנפש)‪ ,‬מי רשאי לדבר (רק מי שהוסמך‬                     ‫(‪	)30‬‬

        ‫לעסוק בפסיכיאטריה) והיכן‪ ,‬מתי וכיצד מדברים (במוסדות מחקר וטיפול‪ ,‬בשעת דיון או טיפול ובשימוש‬
‫במונחים מתחום הפסיכיאטריה)‪ .‬המנגנון השני הוא ההבחנה בין אמת לשקר‪ .‬על פי פוקו האמת אינה מוחלטת‬

 ‫והיא תלויה בתנאים ההיסטוריים והחברתיים של התקופה ושל המקום‪ .‬את המוסכמה בנוגע לאמת בכל תחום‬

     ‫ידע מפיצים מוסדות כמו מערכות החינוך‪ ,‬כתבי עת ומעבדות מחקר‪ .‬למוסדות אלה הכוח לקבוע מה ייחשב‬
‫לאמת בשיח‪ ,‬ומה ייחשב בו לשקר‪ .‬המנגנון השלישי הוא ההבחנה בין היגיון לשיגעון‪ :‬מי שמקבל עליו את כללי‬

                                        ‫השיח ייחשב לאדם הפועל בהיגיון‪ ,‬ומי שאינו מקבל אותם ייחשב למשוגע‪.‬‬

                ‫השאלות‬

                ‫‪ 	.19‬מהפסקה הראשונה עולה כי ‪-‬‬

                                                                  ‫(‪ 	)1‬ידע אינו יכול להתקיים כלל‬
                                       ‫(‪ )	2‬השאיפה לאובייקטיביות של ידע היא שמנחה את פוקו‬
                      ‫(‪ 	)3‬אף שידע יכול להיות אובייקטיבי‪ ,‬לעיתים קרובות הוא אינו מוצג ככזה‬
                ‫(‪ )	4‬לשיטתו של פוקו‪ ,‬אפילו הידע שהוא עצמו מפיץ אינו יכול להיות אובייקטיבי	‬

                                                                                                           ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬
‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15