Page 10 - index
P. 10
מועד אביב 2024 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-19
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
מישל פוקו היה מהוגי הדעות החשובים במאה העשרים ועסק רבות ביחסי הגומלין בין ידע לכוח .לפי אחד ( )1
מעיקרי משנתו ,ידע תמיד נוצר ומופץ בהשפעתן של קבוצות חברתיות חזקות המבקשות לשמור על כוחן בעזרתו.
היות שביצירת הידע מעורבים אינטרסים חברתיים ,הוא לעולם אינו אובייקטיבי ,גם אם לעתים קרובות הוא
מוצג ככזה.
פוקו הדגים את דבריו בעזרת ניתוח היסטורי של היחס אל תופעת השיגעון באירופה :במאות ה 15-וה 16-בני ( )5
אדם שהתנהגותם חרגה מן המקובל באופן בולט חיו בקהילותיהם באין מפריע ,אולם במאה ה 17-החלו לתייג ( )10
בני אדם כאלה כמשוגעים ולכלוא אותם במוסדות מיוחדים .על פי פוקו ,השינוי ביחס כלפי בני אדם אלה נבע ( )15
משינויים חברתיים שהתרחשו באותה תקופה ,ובהם עליית הנאורות -תנועה שהציבה את הרציונליות כבסיס
הבלעדי לידע ,למוסדות החברתיים ולמוסר -ובעקבותיה עליית המעמד הבורגני והתבססות השיטה המדעית.
פוקו טען שהכליאה השיטתית של ה"משוגעים" דווקא באותה עת נבעה מתפיסת המעמד הבורגני -המקדש את
העבודה -את השיגעון כמפגע מוסרי ,שכן המשוגע מובטל מעבודה ובכך מציב איום על הסדר החברתי
שהבורגנות מתבססת עליו .לדעתו ,על רקע זה יש לראות את התפתחותו של תחום ידע חדש ,הפסיכיאטריה,
שהעמיד הגדרה מדעית לשיגעון ובכך עזר להצדיק את הרחקת המשוגעים מהחברה ולמסד אותה .לדברי פוקו
כך נפער בחברה המערבית הפער בין השפוי ללא-שפוי .לטענתו מוסדות האשפוז והידע המדעי המצדיק את
קיומם הם כלים שמטרתם לשמר סדר חברתי קיים ולהנציח את מעמדם של בעלי הכוח בחברה.
מושג מפתח בהשקפתו של פוקו הוא השיח -אופן חילופי הדעות וההתבטאות המקובל בחברה מסוימת,
המבוסס על מערך כללים לא כתובים המגדירים מה מותר ומה אסור לומר בנושא מסוים .על פי פוקו השפה ( )20
מגדירה את גבולות התודעה :אנו מסוגלים לתפוס רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים ,ומכאן שהשיח שאנו
לוקחים בו חלק מעצב את הדרך שבה אנו רואים את המציאות ,ולמעשה מכתיב את העמדות שאנו יכולים לנקוט
כלפיה .כך ,אדם המתנהג בצורה מסוימת עשוי להיות מתואר כמשוגע בשיח המקובל בחברה אחת ,ובשיח של
חברה אחרת -כנביא .לדברי פוקו באמצעות יצירת השיח והשליטה בו בעלי הכוח מכתיבים את הידע המקובל
בחברה במטרה לשמר את כוחם ולהעצימו.
פוקו טען שבכל שיח פועלים שלושה מנגנונים ,והם מפקחים על יצירתו וקובעים את דרכי הפצתו לחברה.
הראשון הוא הטאבו -הגדרת הדרך שבה השיח בנושא מסוים יכול להתקיים והדרכים שבהן אסור שיתקיים. ( )25
הטאבו קובע על מה מדברים (למשל בשיח הפסיכיאטרי -על בריאות הנפש) ,מי רשאי לדבר (רק מי שהוסמך ( )30
לעסוק בפסיכיאטריה) והיכן ,מתי וכיצד מדברים (במוסדות מחקר וטיפול ,בשעת דיון או טיפול ובשימוש
במונחים מתחום הפסיכיאטריה) .המנגנון השני הוא ההבחנה בין אמת לשקר .על פי פוקו האמת אינה מוחלטת
והיא תלויה בתנאים ההיסטוריים והחברתיים של התקופה ושל המקום .את המוסכמה בנוגע לאמת בכל תחום
ידע מפיצים מוסדות כמו מערכות החינוך ,כתבי עת ומעבדות מחקר .למוסדות אלה הכוח לקבוע מה ייחשב
לאמת בשיח ,ומה ייחשב בו לשקר .המנגנון השלישי הוא ההבחנה בין היגיון לשיגעון :מי שמקבל עליו את כללי
השיח ייחשב לאדם הפועל בהיגיון ,ומי שאינו מקבל אותם ייחשב למשוגע.
השאלות
.19מהפסקה הראשונה עולה כי -
( )1ידע אינו יכול להתקיים כלל
( ) 2השאיפה לאובייקטיביות של ידע היא שמנחה את פוקו
( )3אף שידע יכול להיות אובייקטיבי ,לעיתים קרובות הוא אינו מוצג ככזה
( ) 4לשיטתו של פוקו ,אפילו הידע שהוא עצמו מפיץ אינו יכול להיות אובייקטיבי
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
