Page 10 - index
P. 10

‫מועד אביב ‪2021‬‬  ‫חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשון ‪- 9 -‬‬

                            ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

   ‫במאה השמינית החלה באימפריה המוסלמית הצעירה תסיסה דתית ותרבותית‪ .‬מוסלמים רבים החלו להטיל‬                             ‫(‪	)1‬‬
  ‫בפומבי ספקות בקדושת הקוראן והתורה שבעל פה ואף השמיעו דברי כפירה של ממש‪ .‬תסיסה זו הותירה את‬                             ‫	‬

                                                 ‫חותמה גם בספרות הערבית של התקופה‪ ,‬הן בשירה והן בפרוזה‪.‬‬                ‫(‪	)5‬‬

 ‫אומנם‪ ,‬צורתה של השירה לא נשתנתה שינוי של ממש‪ :‬עדיין שלט בה סגנון ה" ָק ִצידה" הקדומה ‪ -‬אותם שירים‬                    ‫(‪	)10‬‬
‫ארוכים בחרוזים‪ ,‬במקצבים קבועים ובמספר הברות קבוע בכל שורה; אך בתכניה חל שינוי מהותי‪ ,‬ומנעמי היין‪,‬‬                        ‫	‬
 ‫האהבה האסורה ושאר הנאות החיים תפסו את מקומם של הנושאים המסורתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לצד השירה החלה‬
                                                                                                                      ‫(‪	)15‬‬
     ‫להתפתח בתקופה זו סוגה (ז'אנר) ספרותית חדשה ‪ -‬הפרוזה הגבוהה המחורזת‪ .‬אם השירים כונו “חרוזים"‬
      ‫( ַמנְזּום‪ ,‬בערבית)‪ ,‬ונמשלו למרגליות המושחלות בחוט‪ ,‬הרי יצירות הפרוזה המחורזת כונו “פזורים" ( ַמנְת'ּור‪,‬‬        ‫(‪)	20‬‬
 ‫בערבית)‪ ,‬וגם הן נמשלו לאבני חן‪ ,‬אבל כאלה שאינן קבועות במחרוזת‪ .‬לא לחינם משמשת מטפורה אחת לשתי‬                           ‫	‬
     ‫הסוגות הספרותיות‪ :‬שתיהן דרשו מן הכותב אותו מאמץ‪ ,‬בררנות בבחירת המילים‪ ,‬חתירה למקוריות באופן‬
                                                                                                                      ‫(‪	)25‬‬
                                            ‫הבעתו של רעיון‪ ,‬נדוש ככל שיהיה‪ ,‬ומידה של שימוש בקישוטי דיבור‪.‬‬

       ‫הכתבים הראשונים שחוברו בצורה סיפורית‪-‬שירית מיוחדת זו היו איגרות ומסמכים רשמיים‪ .‬האימפריה‬
    ‫המוסלמית אימצה בכך את סגנון הכתיבה שהיה נהוג בממלכת פרס‪ .‬המזכירים של מלכי פרס‪ ,‬כנראה מתוך‬
   ‫השקפה שכל מסמך היוצא מטעם שליט הממלכה צריך להיכתב בצורה הנאה ביותר‪ ,‬כראוי לשולח הנעלה‪ ,‬לא‬
    ‫מצאו לנכון לכתוב בסגנון יבש וענייני‪ ,‬כנהוג בזמננו‪ ,‬אלא השתדלו לנסח את האיגרות והתעודות המלכותיות‬
‫ברוב פאר ומליצה‪ .‬ברבות הימים החלה האיגרת לשמש גם צורה ספרותית לשם דיון בנושאים חברתיים‪-‬דתיים‪,‬‬
  ‫ספרותיים ובייחוד מדעיים ברחבי האימפריה המוסלמית‪ .‬כשהיה סופר או מלומד נשאל שאלה בנושא כלשהו‪,‬‬
  ‫היה עונה לשואל באיגרת‪ .‬לעיתים קרובות תשובות כאלה נפוצו ברבים‪ ,‬ולבסוף נכתבו בצורה כזו אף מאמרים‬
‫ה"משיבים" על שאלות שלא נשאלו ממש‪ ,‬והמילה “איגרת" נעשתה שם נרדף למאמר קצר‪ .‬לעיתים איגרות מסוג‬

      ‫זה חוברו במלואן בפרוזה הגבוהה המחורזת‪ ,‬אך על פי רוב שימשה זו רק בפתיחתן ובמקומות שבהם ביקש‬
                                                                                    ‫הכותב להביע התרוממות רוח‪.‬‬

     ‫עם הסופרים הבולטים בסוגה זו היה עבדאללה בן אלְמֻ ַק  פע‪ ,‬בן המאה השמינית‪ .‬הוא היה אחד הראשונים‬
    ‫שחיברו איגרות מופתיות כאלה‪ ,‬אך עיקר חשיבותו בזה שהביא מיופייה ומחוכמתה של תרבות פרס למחוזות‬

      ‫ערב‪ ,‬בתרגמו ספרים בסגנון זה מפרסית לערבית תוך שמירה על איכות הפרוזה המחורזת‪ .‬רק אחד מאותם‬
    ‫ספרים הגיע לידינו‪ ,‬והוא הספר “ּ  כלִילָה וַ ִד ְמנָה"‪ ,‬הידוע גם בשם “משלי ּ  ב ְדּפ אי"‪ .‬מקורו בהודו‪ ,‬וממנה הובא‬
 ‫לפרס‪ ,‬שם נחשב אוצר של חוכמה‪ .‬זהו אוסף סיפורים‪ ,‬מקצתם על בעלי חיים ומקצתם על בני אדם‪ ,‬ולכל אחד‬
     ‫מהם מוסר השכל לענייני ניהול השלטון או החיים בכלל‪ .‬הסיפורים כולם מכונסים בסיפור מסגרת על חכם‬
‫המייעץ למלך כיצד לנהוג נכונה בכל מיני מצבים‪ .‬תרגומו של בן אלמקפע לספר זה נחשב עד היום אחד מחיבורי‬

                     ‫היסוד של הספרות הערבית‪ ,‬ומערבית הוא תורגם ללשונות רבות‪ ,‬מזרחיות ומערביות כאחת‪.‬‬

                ‫השאלות‬

                ‫‪ .	18‬איזו מן הטענות הבאות משתמעת מן הפסקה השנייה?‬

                           ‫(‪ 	)1‬תוכנן של הקצידות לא נשתנה שינוי של ממש במרוצת השנים‬
     ‫(‪ 	)2‬מנעמי היין לא היו אחד הנושאים השגורים בקצידות שנכתבו לפני המאה השמינית	‬

                 ‫(‪ 	)3‬הקצידות בנות המאה השמינית היו שונות בצורתן מאלו שנכתבו לפניה	ן‬
‫(‪ 	)4‬לפני המאה השמינית היו הנאות החיים נושא מרכזי בקצידות לצד הנושאים המסורתיים‬

                                                                                                           ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬
‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15