Page 10 - psychometric_april_2013
P. 10
מועד אפריל 2013 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
במחצית הראשונה של המאה השישית לפני הספירה ,בעיר החוף היוונית מילֶטֹוס שבאסיה הקטנה (מערב טורקיה ( )1
של ימינו) ,החלו כמה אנשים לחשוב על אודות היקום באופן שלא היה לו תקדים :הם היו הראשונים אשר חיפשו ( )5
אחר כללים מאחדים להסבר התופעות הנצפות ביקום ואשר ראו בהכרת היקום תכלית בפני עצמה .כיום רואים
באנשים אלה ,הפילוסופים המילֶטים ,את המדענים הראשונים ואת מבשרי המחשבה המערבית הרציונלית בכלל.
בעקבות פועלם התפתח המחקר המדעי והפילוסופי כדיון חופשי ,שהעוסקים בו נדרשים לנמק ולבסס את
התאוריות שהם מעלים ,ואלה פתוחות תמיד לביקורת ,לשינוי ולתיקון.
בחפירות ארכאולוגיות באזור מילטוס ,בצד ממצאים שהעידו על מסחר ענֵף שניהלה העיר עם ארצות שכנות,
נמצאו גם חפצים המלמדים כי במאה השביעית לפני הספירה חל שינוי באמנות המילטית ,שהייתה עד אז פשוטה ( )10
ולא מעודנת :האמנות המקומית החלה להטמיע מוטיבים זרים ולשלבם לכלל יצירות חדשות ומקוריות ברמה
גבוהה .אפשר להניח כי גם בתחומי התרבות שלא נותרה מהם עדות חומרית אירעו תהליכים דומים ,וכי למפגש
תרבויות זה היה תפקיד נכבד בהתהוותה של המחשבה המילטית.
יש המציעים לראות את זרעיהם של המדע והפילוסופיה המערביים במעבר של ידע בין מבנה פוליטי אחד לאחר.
לבבלים ולמצרים ,קודמיהם של היוונים על במת ההיסטוריה ,היו מערכות כהונה חזקות ויציבות ,שאפשרו ( )15
לכוהנים להשקיע את זמנם ואת משאבי הממלכה באיסוף ידע .עם זאת ,בתנאים של מסורת דתית קפדנית
ושלטון מלוכני מוחלט לא היה מקום למחשבה ביקורתית ולפיתוח רעיונות חדשים .לעומת זאת ,בעולם היווני ( )20
של המאה השישית לפני הספירה שרר חוסר יציבות שלטונית וחילופי המשטרים היו תכופים .אמנם באווירה
( )25
פוליטית כזו לא יכלה להתפתח מסורת יציבה של צבירת ידע ,אך אווירה זו סיפקה חופש למחשבה גמישה
ויוצרת .המפגש בין מורשת התרבויות העתיקות והגדולות לבין החברה היוונית הצעירה והדינמית של אסיה
הקטנה ,שהתאפשר בזכות קשרי המסחר הענפים ביניהן ,הוא שהכשיר את הקרקע לצמיחת המחשבה המערבית.
כשם שהכד המילטי מן המאה השישית לפני הספירה אינו נראה כמו הכד המצרי או הבבלי ,אף שאפשר לזהות בו
טכניקות ייצור וקווים עיצוביים מצריים ובבליים ,כך גם המדע היווני נבדל באופיו מקודמיו באותן תרבויות.
למשל ,המתמטיקה הבבלית והמתמטיקה המצרית כללו בעיקר פרוצדורות לפתרון בעיות חישוביות והנדסיות
מעשיות (כגון :מה גובה המס שיופרש מתוך יבול מסוים ,או כיצד להקים תעלת מים שתשקה שדה בעל צורה
מסוימת) .היוונים קיבלו מן הבבלים והמצרים את הידע המתמטי המעשי ,אך גם פיתחו מתוכו תורות מופשטות,
כגון תורת המספרים והגאומטריה האאוקלידית ,והביאו לעולם את מושגי האקסיומה ,ההגדרה וההוכחה.
האסטרונומיה הבבלית והאסטרונומיה המצרית הסתכמו במאגר ידע עצום של תצפיות וחיזויים לצורך הגדת
עתידות ופולחן ,ואילו האסטרונומים היוונים פעלו מתוך ניסיון להבין את מה שעומד מאחורי תצפיות אלה:
מבנה השמים והיקום.
השאלות
. 18בפסקה השנייה ,משמעות המשפט "האמנות המקומית החלה להטמיע מוטיבים זרים" (שורה )9היא ש-
( )1אמנים שהיגרו למילטוס מארצות שכנות החלו ליצור במסגרת האמנות המילטית
( )2המילטים החלו לייבא יצירות אמנות מתרבויות שעמן ניהלו קשרי מסחר
( )3האמנות המילטית הפסיקה לחקות תרבויות זרות והחלה לסגל לעצמה סגנון ייחודי
( )4ביצירותיהם של המילטים אפשר לזהות רעיונות וסגנונות הלקוחים מתרבויות אחרות
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
