Page 10 - 0215
P. 10
מועד פברואר 2015 חשיבה מילולית -פרק ראשו ן - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
אחד מביטויי התבּוניּות הוא היכולת לפתור בעיות יומיומיות בעזרת כלים מאולתרים .למשל ,כדי לאכול אגוז ( )1
בעל קליפה קשה ,יצרו בני האדם כלים שונים לפיצוחה .מתברר שיכולת דומה מפגינים גם בעלי חיים אחרים,
ובעיקר הנבונים ביותר ,כדוגמת קופי-העל .מה מקורה של יכולת זו? ממצאים מעניינים בסוגיה פורסמו בעת
האחרונה על ידי קבוצת חוקרים בראשות ָקארל וָןׁ-שַיְיק ,שחקר קופי-על בביצות סוּאָק שבאי סוּ ַמ ְטָרה.
ברחבי האי סומטרה שבדרום מזרח אסיה חיים אוַֹרנְג-אוּ ָטנים ,קופי-על הנוטים להתבודד .בביצות סואק ,שלא ( )5
כמו ברוב חלקי האי ,המזון מצוי בשפע ,וחיה בהן אוכלוסיית אורנג-אוטנים גדולה במיוחד .הביצות הלחות () 10
( )15
והחמות כמעט לא נחקרו בעבר ,בעיקר מפני שהן “גיהינום לחוקרים" ,כדברי ון-שייק .ממצאי המחקר בסואק
הוגדרו על ידי ון-שייק כמרעישים :לראשונה נצפה אצל אורנג-אוטנים החיים בטבע שימוש בכלים המותאמים
למטלות מסוימות .כלי אחד משמש לחיפוש חרקים ודבש בתוך גזעי עצים שידם של הקופים אינה מגיעה
לעומקם .לשם כך הם בוחרים מקל דק וארוך ,תוחבים אותו לגזע העץ ,מוציאים את שללם ואוכלים אותו .כלי
אחר משמש לאכילת פרי עץ הנִיסיָה המקומי ,שזרעיו מזינים במיוחד אך מוגנים בקליפה בעלת קוצים חדים.
האורנג-אוטנים של סואק נוטלים לידיהם ענף חד ומשתמשים בו בתור סכין לביקוע הקליפה ולחשיפת הזרעים.
סקירת סביבתן של ביצות סואק מעלה את הסברה שמקורה של ההתנהגות התבונית הזו הוא בקופים תושבי
האזור ,והיא לא הועתקה מקופים היושבים באזורים אחרים :ממערב לסואק זורם נהר רחב ידיים שהאורנג-
אוטנים אינם יכולים לחצותו .בביצות סינגָקיל ,ליד סואק ובאותה גדת הנהר ,מצאו ון-שייק וחוקריו בכמה
מקרים ענפים ומקלות שהיה נראה כי נעשה בהם שימוש כמו בסואק .לעומת זאת ,נמצא שהאורנג-אוטנים
החיים בביצות שמעבר לנהר מקלפים את פרי הניסיה בידיהם ,ולכן אוכלים ממנו פחות ,והם רזים מבני מינם
שבסואק.
האם לקופים של סואק יתרון תורשתי על שאר בני מינם ,שבזכותו הם נבונים יותר? נראה שאין הדבר כך:
אורנג-אוטנים שנולדו בגני חיות לומדים להשתמש במפתחות לפתיחת דלתות ,ומקצתם אף הגיעו לשיאים של () 20
תבוניות ורכשו שליטה בשפות סימנים .האם סוג המזון בסואק ,ובפרט פרי הניסיה ,הוא המסביר את הממצאים?
שוב ,נראה שלא כך הוא :סוג המזון הזה מצוי גם במקומות מחייתן של אוכלוסיות האורנג-אוטנים האחרות,
ובכל זאת אלה אינם משתמשים בכלים כדי לאכלו ,או אף נמנעים מאכילתו.
ון-שייק משער שההסבר לממצאים ,אם אינו תורשתי ואינו סביבתי ,הוא חברתי :יחסי הגומלין בין האורנג-
אוטנים בסואק הם שהביאו להתפתחות השימוש בכלים .בגלל צפיפותה של אוכלוסיית האורנג-אוטנים בסואק ( )25
הקופים הבוגרים שוהים זמן רב יחד ,וכך יכול כל פרט להתבונן ארוכות באחרים וללמוד מהם .ייתכן שהפעם
הראשונה שנעשה שימוש בכלים בסואק הייתה מקרית ,וייתכן שהדבר היה פרי חשיבתו של קוף נבון במיוחד.
מכל מקום ,בזכות הקרבה ההדוקה למדו שאר חברי הקבוצה את המיומנות החדשה ,ומאז היא מונחלת מדור ( )30
לדור .לדברי ון-שייק ,פריצת דרך כזו תיתכן גם בקרב אורנג-אוטנים במקומות אחרים ,אך לא מובטח שיש מי
שיצפה בה וילמד אותה .בסיכום המחקר ון-שייק מציין שגם בחברה האנושית יתקשה ילד מחונן לרכוש אפילו
כישורים בסיסיים ,אם לא יזכה להדרכתם של מבוגרים מיומנים.
השאלות
.18לפי המשתמע משורות ,7-6מדוע כינה ון-שייק את ביצות סואק “גיהינום לחוקרים"?
( )1מפני שמקצת בעלי החיים במקום מסכנים את ביטחונם של החוקרים
( )2מפני שהן מרוחקות מאוד ממקומות היישוב הקרובים ביותר
( )3מפני שהמים במקום אינם ראויים לשתייה
( )4מפני שהאקלים במקום מקשה על בני אדם לשהות בו
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
