Page 16 - index
P. 16
מועד פברואר 2012 - 15 - חשיבה מילולית -פרק שנ י
הבנת הנקרא (שאלות )30-25
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
השריעה ,ההלכה הדתית המוסלמית ,מקיפה את כל תחומי החיים .אף שיש בשריעה שפע של הוראות מחייבות, ) (1
אין היא שיטת משפט במובן המקובל ,אלא מערכת של מצוות דתיות ומוסריות שנועדו להסדיר את חיי הפרט ( )5
בכל שטחי החיים .להוראות רבות אופי מוסרי-דתי יותר מאופי משפטי .כך ,למשל ,ההיתר בקוראן לשאת כמה
נשים בעת ובעונה אחת מותנה ביכולתו של הבעל לנהוג בהן בשוויון .עם זאת ,לא מוטלות שם סנקציות על מי
שמפר תנאי זה ,ועונשו צפוי להינתן בעולם הבא.
חוקרים מונים ארבעה מקורות למשפט המוסלמי .שני המקורות הראשונים הם מקורות טקסטואליים :הסונה,
שהיא אוסף סיפורים על אודות אורח חייהם והליכותיהם של הנביא מוחמד וחבריו ,והקוראן .שלא כמצופה, ( )10
הקוראן אינו המקור המשפטי הראשון בחשיבותו ,שכן הנביא מוחמד לא ניסה לפעול מחוץ לשיטה המשפטית ( )15
שהייתה מקובלת בתקופתו .בשורתו הייתה דתית וחברתית ,והוא נהפך למחוקק לאחר מותו ,כאשר העקרונות
הדתיים והמוסריים של האסלאם ,כפי שפורטו בקוראן ,הפכו גם לעקרונות משפטיים .הסונה היא המקור
המשפטי החשוב ביותר .המשפט המוסלמי מציג את מעשיו של הנביא מוחמד ,כפי שהם מופיעים בסונה ,כנורמה
הראויה לחיקוי .המקור השלישי ,ה ִאג' ִתהאד ,הוא מעין מנגנון אינטלקטואלי של יצירת הלכה .כאשר התעוררה
בעיה הלכתית שלא הייתה עליה תשובה בשני המקורות הראשונים ,קבעו חכמי הדור הלכה חדשה בדרך של
היקש ,בהסתמכם על תקדימים מתוך הקוראן והסונה .המקור הרביעי ,הקרוי ִאג'מאע (קונסנזוס) ,היה הסמכות
המאשרת את ההלכה החדשה .סמכות זו פעלה על ידי התבוננות לאחור :אם ההלכה שהציע חכם כלשהו
התקבלה בקרב החכמים בני דורו ללא התנגדות ,ניתן לה תוקף סופי .התפתחות ההלכה בדרך ה ִאג' ִתהאד
וה ִאג'מאע נמשכה כשלוש מאות שנה ,עד לחתימת ההלכה במאה ה.10-
מה הגורמים שהביאו לידי נעילת שערי ההלכה המוסלמית? גורם אחד הוא מיצוי המקורות הטקסטואליים:
מבחינה טכנית יש גבול לאפשרות ליצור הלכות חדשות על סמך תקדימים שנקבעו בקוראן ובסונה .גורם נוסף ( )20
הוא סוציולוגי באופיו :המשפט המוסלמי התפתח בצורה דינמית כשהמדינות המוסלמיות ,שהיו בראשית דרכן,
נתקלו בבעיות כלכליות וחברתיות חדשות ונאלצו לספק תשובות לשאלות אקטואליות .לקראת המאה ה10-
התייצבו התנאים הפוליטיים ,החברתיים והכלכליים במדינות אלה ,ומערכת המשפט כבר ענתה על כל הצרכים,
מה שהוביל לראשיתו של הקיפאון בהתפתחות המשפט.
במאה השנים האחרונות נדחק המשפט המוסלמי על ידי החקיקה החילונית .ממחצית המאה ה 19-ועד ראשית
המאה ה 20-נחקקו בארצות המזרח התיכון חוקים חילוניים בתחומי משפט שונים ,כגון המשפט המסחרי ( )25
והפלילי ,אך לא בתחום ענייני האישות ,בגלל חשיבותם הדתית וזיקתם החזקה לקוראן .החקיקה החילונית ( )30
נועדה להשלים את השריעה ,והדבר נעשה על ידי אימוץ מערכות חוקים שלמות ממקורות אירופיים ,בלי לבטל
את תקפותו של המשפט המוסלמי באותם תחומים .ואולם ,אין ספק שבמרוצת השנים סללה החקיקה החילונית
גם את הדרך לדחיקת רגליה של השריעה עצמה .מתחילת המאה ה 20-נחשפו גם דיני האישות -לב לבה של
השריעה -להתערבות המחוקק החילוני .למשל ,בחקיקה הסורית תוקנו תיקונים מרחיקי לכת ,כגון מתן פיצוי
לגרושה ,או איסור על ריבוי נשים.
השאלות
. 25העובדה שלא מוטלות סנקציות משפטיות על מי שאינו נוהג בשוויון בנשותיו מובאת בתור דוגמה -
( )1להיקף הרחב של השריעה
( )2לאופי הלא-משפטי של השריעה
( )3לאי-יכולתה של השריעה לאכוף את חוקיה
( )4לכך שלשריעה אין סמכות מוסרית
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
