Page 6 - ver2
P. 6

‫‪ .13‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
       ‫כדי לקבוע איזו מן הטענות שמופיעות בתשובות אינה משתמעת מן הפסקה‪ ,‬נבחן כל אחת מהן לאור‬

                                                                                                      ‫האמור בה‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי הפצתו של טקסט באופן דיגיטלי קרוב לאפס‪ ,‬בעוד שהוצאתו לאור‬
        ‫בדפוס מצריכה משאבים יקרים‪ .‬מכך נובע אם כן‪ ,‬כי מספר הטקסטים שאפשר להוציא לאור באופן‬
                                   ‫דיגיטלי גדול ממספק הטקסטים שאפשר להוציא לאור באופן לא דיגיטלי‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬מן הפסקה עולה כי הוצאת ספרים לאור באופן דיגיטלי מאפשרת למוציאים לאור למזער‬
   ‫את הסיכונים במימון פרויקטים שיכולים להפוך לרבי‪-‬מכר רווחיים עבורם‪ .‬בשל עלויותיה הנמוכות של‬
       ‫הפצה מעין זו המוציאים לאור מפיצים תחילה את הטקסט כך‪ ,‬ונותנים לקוראים לעשות את תהליך‬

 ‫הברירה בעצמם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא זו בלבד שהוצאת טקסטים באופן דיגיטלי מאפשרת למוציאים לאור להרוויח‬
                                                           ‫מפרסום רבי‪-‬מכר‪ ,‬היא אף תורמת לייעול התהליך‪.‬‬

   ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נאמר כי הרווחים שמניבים רבי‪-‬מכר מעטים מאפשרים למוציאים לאור‬
 ‫ליטול סיכונים במימון פרויקטים עתידיים‪ ,‬וכי ייתכן שבקרוב ייעלם הצורך להמר‪ .‬כלומר‪ ,‬הם לא יודעים‬

     ‫בוודאות שההשקעה בטקסט מסוים תהיה רווחית עבורם‪ .‬אם כן‪ ,‬פירוש הדבר כי לעתים הם מתקשים‬
                                                                  ‫לצפות מראש אילו טקסטים יצליחו להימכר‪.‬‬

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי המוצאים לאור מתבססים בין השאר על הדפוס‪ ,‬ועליהם להשתמש‬
‫בו בזהירות משום שהוא צורך משאבים יקרים‪ .‬מכך נובע אפוא‪ ,‬כי אין להם אינטרס כלכלי להוציא בדפוס‬

                                                                              ‫את כל הטקסטים שהם מקבלים‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ .14‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
 ‫כדי לקבוע איזה מן הממצאים שמופיעים בתשובות הוא המתאים ביותר להיות הממצא של הניסוי‪ ,‬נעמוד‬

                                                                ‫תחילה על פרטיו כמו גם על מסקנת החוקרים‪.‬‬
    ‫במסגרת הניסוי נערכה השוואה בין תשובות הילדים לשאלה אם הביטו בצעצוע‪ ,‬לבין תיעוד מצולם של‬
 ‫שהייתם בחדר‪ .‬על סמך התיעוד יכלו החוקרים לדעת אם הילד ציית להנחיות או לא (כאמור‪ ,‬הוא נתבקש‬
‫שלא להביט בצעצוע)‪ ,‬והשוואת התיעוד לתשובת הילד אפשרה להם לדעת האם הוא משקר‪ .‬ממצאי הניסוי‬

      ‫הביאו את החוקרים למסקנה שילדים בני שלוש נוטים לציית לסמכות יותר מילדים בני שנתיים‪ ,‬וגם‬
  ‫נוטים לשקר יותר מהם‪ .‬מכך ניתן להבין אפוא‪ ,‬שהממצאים הראו כי בקרב בני השנתיים היו יותר ילדים‬

        ‫שלא צייתו להנחיות – כלומר הביטו בצעצוע – מבקרב בני השלוש‪ ,‬וכן‪ ,‬כי בקרבם של בני השנתיים‬
                            ‫שהביטו בצעצוע‪ ,‬היו פחות ילדים ששיקרו לגבי כך‪ ,‬מבקרב בני השלוש שנהגו כן‪.‬‬

     ‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬הממצא שמופיע בתשובה זו אכן מתאים להיות ממצא של הניסוי‪ .‬הוא מצביע על כך‬
‫שבקרב בני השנתיים היו יותר שלא צייתו להוראות מבקרב בני השלוש (‪ 80‬בני שנתיים – ‪ 60‬בני שלוש)‪ ,‬וכי‬

         ‫בקרב בני השנתיים היו פחות ששיקרו לגבי כך מבקרב בני השלוש (‪ 40‬בני שנתיים – ‪ 50‬בני שלוש)‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬אומנם מנתון זה עולה כי בני שלוש נוטים לציית לסמכות יותר מבני שנתיים (‪ 70‬בני‬

   ‫שנתיים ו‪ 60-‬בני שלוש לא צייתו להוראות)‪ .‬אך בניגוד למסקנת החוקרים שלפיה בני שלוש נוטים לשקר‬
   ‫יותר מבני השנתיים‪ ,‬עולה ממנו כי בני שנתיים משקרים יותר מבני השלוש (‪ 50‬מבני השנתיים ו‪ 10-‬מבני‬

                                                                                                 ‫השלוש שיקרו)‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11