Page 6 - ver2

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כפי שהוסבר‪ ,‬מן האמור אכן משתמע כי שפרה מעדיפה קפוצ'ינו על פני‬
‫מילק‪-‬שייק‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור אכן משתמע כי תרצה חשבה ששפרה מעדיפה תמיד מילק‪-‬שייק‬
‫על פני קפוצ'ינו‪ ,‬שכן היא שאלה אותה אם היא שותה קפוצ'ינו מכיוון שאין מילק‪-‬שייק‪ .‬כלומר‬
‫היא מניחה שאם היה מילק‪-‬שייק‪ ,‬שפרה הייתה בוחרת בכך‪ ,‬ולא בקפוצ'ינו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי תרצה הניחה שאין בבית הקפה מילק‪-‬שייק‪ ,‬אך למעשה‬
‫משקה זה כן מוגש בבית הקפה‪ ,‬כפי שעולה מתשובתה של שפרה‪.‬‬

‫‪ .13‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
‫כדי לקבוע איזו מן הטענות שמופיעות בתשובות עולה מדבריו של א"מ קופי נבין תחילה את טענתו‬

‫המובאת בפסקה‪.‬‬

‫לטענתו של קופי‪ ,‬ניתן להשליט סדר מסוים במגוון שימושי השפה‪ ,‬על‪-‬ידי חלוקתם לשלושה‬
‫סוגיים כלליים – מידעי‪ ,‬הבעתי ומכוון‪ .‬ואולם‪ ,‬הוא סבור שכמעט בכל מבע‪ ,‬ניתן לזהות מידה‬

‫מסוימת של לפחות שניים משלושת סוגי השימושים הללו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נאמר כי "כמעט כל מבע רגיל ידגים‪ ,‬בהרבה או במעט‪ ,‬לפחות‬
‫שניים משלושת שימושי השפה"‪ ,‬ולא התייחס לסוג שימוש ספציפי שבהכרח יופיע בכל מבע‪ ,‬כפי‬

‫שנטען בתשובה זו – "‪ ...‬גם מבעים שנועדו לשימוש הבעתי או מכוון בהכרח יכילו מידע"‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נאמר כי "אפשר להשליט סדר מסוים במגוון שימושי השפה"‪ ,‬וכן‪,‬‬

‫כי "‪ ...‬כל מבע רגיל ידגים ‪ ...‬לפחות שניים משלושת שימושי השפה"‪ ,‬ולא כי הניסיון לחלק את‬
‫שימושי השפה לקטגוריות כלליות אינו עולה יפה‪ ,‬משום שמבעים רגילים אינם מתאימים אף לא‬

‫לאחת מהקטגוריות‪ ,‬כפי שנטען בתשובה זו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בדבריו‪ ,‬קופי לא התייחס לטיב המבע (תקין‪/‬לקוי) כפי שעולה מתשובה זו‪,‬‬

‫אלא ציין כי מרבית המבעים ידגימו לפחות שניים משלושת שימושי השפה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬מדבריו של קופי אכן משתמע שאף שאפשר לחלק את שימושי השפה לשלוש‬
‫קטגוריות מובחנות‪ ,‬רק לעתים רחוקות יימצא מבע המשתייך לאחת מהן בלבד‪ ,‬שהרי לטענתו‬

‫"כמעט כל מבע רגיל ידגים‪ ,‬בהרבה או במעט‪ ,‬לפחות שניים משלושת שימושי השפה"‪.‬‬

‫‪ .14‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
‫כדי לקבוע איזה מן הממצאים המתוארים בתשובות הוא המתאים ביותר להיות זה שהחוקרים‬

‫הסתמכו עליו‪ ,‬עלינו תחילה לעמוד על מסקנתם‪ ,‬וכן‪ ,‬על הקשר בינה ובין מהלך הניסוי‪.‬‬

‫מתוצאות הניסוי‪ ,‬הסיקו החוקרים כי ילדים בני שלוש נוטים להסיק על כוונותיהם של בני אדם‬
‫על סמך תוצאות מעשיהם‪ ,‬ואילו בני חמש מסוגלים לזהות כוונות‪ ,‬גם אם לא התממשו‪ .‬מסקנה זו‬

‫התבססה על תשובות הילדים לשאלה האם הילד בכל אחד מהסיפורים שזה עתה שמעו התכוון‬
‫להאכיל את הציפורים‪ .‬בשני הסיפורים ניתן לזהות את אלמנט הכוונה ומימושה בקרב כל אחד‬
‫מהגיבורים – יותם התכוון להאכיל את הציפורים‪ ,‬אך הן ברחו ממנו‪ .‬כלומר הכוונה לא התממשה‪.‬‬

‫ליבי לא התכוונה להאכיל את הציפורים‪ ,‬אך הן אכלו מפירורי הכריך שלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נצפה כי‬