Page 3 - ver2
P. 3
תשובה ( )4אינה נכונה .מדבריו של הכותב עולה כי הציבור חשדן כלפי תוכן פרסומי אך לא מגלה חשדנות
דומה כלפי תוכן מדעי שמופיע בעיתונות הפופולרית .כלומר ,מבין שני סוגי התכנים הללו – הציבור חשדן
יותר לגבי תוכן פרסומי ,ולא להפך (כפי שנטען בתשובה זו).
.8התשובה הנכונה היא (.)2
כדי לקבוע איזו מהטענות המופיעות בתשובה משתמעת מן הפסקה ,ננתח תחילה את תוכנּה .הפסקה נפתחת
בטענה ולפיה העובדה שחתימתו של רמברנט מופיעה על ציורים רבים שתלמידיו ציירו אין פירושה כי מדובר
בזיוף ,ולאחר מכן הובאו בפנינו מספר סיבות שמסבירות מדוע הטענה הזו נכונה :באותה תקופה גילדת
האומנים אסרה על תלמידים לחתום את שמם על הציור ,ורק המורה היה רשאי לחתום עליהם .כמו כן,
לעתים רמברנט ערך תיקונים ביצירות של תלמידיו ,ולכן הן היו ראויות לחתימתו .לבסוף נאמר לנו כי
חתימת האומן שימשה תו תקן ליצירה (ולאו העידה כי האומן שחתום עליה הוא היוצר המקורי והבלעדי של
היצירה) .נבדוק כעת איזו מהטענות נובעת מכך.
תשובה ( )1אינה נכונה .אומנם נכתב בפסקה כי לעתים רמברנט הוסיף את חתימתו על ציורים של תלמידיו
לאחר שתיקן אותם ,אך כאמור ,היו גם מקרים שבהם הוא חתם על היצירות משום שגילדת האומנים אסרה
על תלמידים לחתום את שמם ,ורק המורים הורשו לחתום עליהן .לפיכך ,הטענה ולפיה רמברנט הוסיף את
חתימתו ליצירות של תלמידיו רק במקרה שתיקן אותן אינה נכונה.
תשובה ( )2נכונה .כאמור ,בשל האיסור של גילדת האומנים ,היו מקרים שבהם חתימת הצייר על ציור לא
העידה שהוא עצמו צייר אותו .יתרה מכך ,בסוף הפסקה נאמר לנו כי למעשה ,החתימה היוותה מעין תו תקן
לאיכות היצירה ,ולא שיקפה בהכרח את שם האומן שצייר אותה .מכך נובע אפוא כי בתקופתו של רמברנט,
חתימתו של צייר על ציור לא העידה שהוא עצמו צייר אותו.
תשובה ( )3אינה נכונה .כפי שהוסבר לעיל ,העובדה שרמברנט חתם על ציורי תלמידיו אינה מנוגדת לכללי
גילדת האומנים ,אלא דווקא עוקבת אחריהם.
תשובה ( )4אינה נכונה .בפסקה כלל לא דובר על סירוב מצד רמברנט לחתום על ציורי תלמידיו .לפיכך גם לא
עולה ממנה כי תלמידים בסדנתו חתמו על ציוריהם בעצמם רק אם הוא סירב לחתום עליהם.
.9התשובה הנכונה היא (.)3
בפסקה נכתב כי העבדים שנהנו בראש ובראשונה מתהליך השחרור ,היו כאלה שבתחומים מקצועיים
מסוימים עלו על אדוניהם .כלומר ,העבדים הראשונים להשתחרר היו עבדים בעלי כישורים מקצועיים טובים
יותר מאלה שהיו לאדונים שלהם .לאחר מכן נכתב כי לאור זאת ,עבדים שמוצאם מיוון והמזרח – עבדים
שעסקו במסחר ובמלאכה – שוחררו לפני העבדים הקימברים ,הטבטונים והלוזיטנים ,שלרוב עסקו
בחקלאות .אם כן ,היות והעבדים שהשתחררו קודם היו בעלי כישורים מקצועיים טובים יותר משל אדוניהם,
ניתן להסיק כי אלה שהשתחררו מאוחר יותר (כלומר ,העבדים הקימברים ,הטבטונים והלוזיטנים) לא
החזיקו ביתרון מקצועי ביחס לאדוניהם .נבדוק איזו מהתשובות עולה בקנה אחד עם הסבר זה.
