Page 11 - ver2

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי באותה תקופה היו שני מנגנונים נפרדים שהגנו על המוזיקה מפני‬
‫כיעור – מסורת הביצוע וכללי ההלחנה (שורה ‪ .)7‬מכאן‪ ,‬שאין סיבה לטעון כי חריגה מכללי ההלחנה (מנגנון‬

‫‪ )1‬מחייבת ביצוע שחרג מדרישות מסורת הביצוע (מנגנון ‪ )2‬של העת ההיא‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי כללי ההלחנה הכתיבו היצמדות למבנים מוזיקליים קבועים‬
‫והבטיחו איזון וסדר פנימי (שורה ‪ .)9‬אם כן‪ ,‬חריגה מהכללים הללו פירושה הפרה של האיזון והסדר הפנימי‪,‬‬

‫ולא הגיוני לטעון כי היא מותרת כל עוד לא הופרו האיזון והסדר הפנימי של היצירה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי אפילו מוצרט‪ ,‬שהיה מגדולי המלחינים ספג ביקורת אדירה כששילב‬
‫ביצירותיו קטעים נועזים (שורה ‪ – )11‬כלומר‪ ,‬כשחרג מכללי ההלחנה‪ .‬אם כן‪ ,‬מהפסקה אכן עולה כי חריגה‬

‫מהכללים הללו בלתי לגיטימית גם כאשר בוצעה בידי מלחינים דגולים‪.‬‬

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
‫נבדוק איזה מהמשפטים המופיעים בתשובות מתאר באופן הטוב ביותר את היחס בתקופה הרומנטית לפי‬

‫כיעור במוזיקה‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מהפסקה עולה כי בתקופה הרומנטית התגבשה התפיסה שמותר למוזיקה לבטא גם‬
‫את המכוער כל עוד היא עצמה אינה מכוערת‪ ,‬וצוין כי פותחו אמצעים מוזיקליים המאפשרים לבטא שנה‪,‬‬
‫אכזריות ואימה (שורות ‪ .)14-16‬כלומר‪ ,‬יש להימנע מכך שהמוזיקה תהיה מכוערת כשלעצמה‪ .‬לא נאמר דבר‬

‫לגבי המלצה להימנע מביטוי של כיעור במוזיקה‪ ,‬אף שהיו אמצעים שאפשרו לבטא זאת‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה לא נטען כי באותה תקופה המלחין יכול לתת ביטוי לכיעור ביצירה רק אם‬
‫הימנעות מכך תגביל את הבעתו‪ ,‬אלא – המלחין יכול היה לחרוג מכללי ההלחנה החדשים‪ ,‬אשר אפשרו‬
‫להביע כיעור‪ ,‬אם חש שהכללים מגבילים את הבעתו (שורות ‪ .)16-17‬כלומר‪ ,‬רק אם סבר שיש צורך להביע‬

‫כיעור מעבר למה שהכללים החדשים אפשרו‪ ,‬הייתה לו האפשרות לחרוג מהם‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי בתקופה הרומנטית התגבשה התפיסה שמותר למוזיקה לבטא גם את‬
‫המכוער כל עוד היא עצמה אינה מכוערת‪ ,‬וצוין כי פותחו אמצעים מוזיקליים המאפשרים לבטא שנה‪,‬‬
‫אכזריות ואימה (שורות ‪ .)14-16‬במילים אחרות‪ ,‬אין מניעה שיצירה תעסוק גם בכיעור‪ ,‬אך יש להקפיד על‬

‫יופייה של היצירה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬הטענה כי על המוזיקה לבטא את הטוב והנאצל‪ ,‬ולכן יש להימנע מלהלחין מוזיקה‬
‫שהיא עצמה מכוערת‪ ,‬משקפת את התפיסה שרווחה לגבי יופייה של המוזיקה בתקופה שקדמה למאה התשע‪-‬‬

‫עשרה (שורה ‪ ,)6‬ולא את היחס כלפי כיעור במוזיקה בתקופה הרומנטית‪.‬‬

‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
‫הביטוי שלגביו נשאלנו‪ ,‬״אופייה זה של המוזיקה המודרנית״‪ ,‬מופיע לאחר פירוט מאפייניה של מוזיקה זו –‬
‫״כללי ההלחנה המסורתיים התמוטטו‪ :‬היצירות החדשות חסרו מבנה פנימי ברור ונשמע כאילו הולחנה‬
‫באופן אקראי‪ .‬חריקות וזיופים היו לצלילים לגיטימיים‪ ,‬והמבצעים למדו להפיקם במתכוון ונדרשו לשלוט‬
‫בהם לפי דרישות המלחין״ (שורות ‪ .)20-22‬כלומר‪ ,‬המאפיינים הנזכרים בשורות אלו הם למעשה מאפיינה‬
‫של המוזיקה המודרנית‪ .‬נבדוק כעת איזה מהמאפיינים בתשובות אינו משתקף בציטוט זה‪ ,‬ולפיכך גם אינו‬

‫אחד המאפיינים שהביטוי ״אופייה זה של המוזיקה המודרנית״ מתייחס אליו‪.‬‬