Page 8 - ver2

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נכתב כי הממצאים הייחודיים שנמצאו בקבר מלמדים כי בחברת הציידים‪-‬‬
‫לקטים שחיה באזור זה שררה היררכיה חברתית מסוג שנהוג לייחס רק לחברות מסוג אחר‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן‬

‫להבין מכך כי האדם שקבור בקבר זה אכן השתייך לחברת ציידים‪-‬לקטים‪ ,‬כפי שנטען בתשובה זו‪.‬‬

‫‪ .16‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬

‫כדי לקבוע איזו מן האפשרויות שמופיעות בתשובות משקפת נכונה את היחס בין המשל בדבריה של אודרי‬
‫לורד לרעיון שאותו היא ממשילה‪ ,‬נבחן תחילה את משמעותם בתוך ההקשר שבו נאמרו‪.‬‬

‫אמרתה של לורד‪ ,‬״כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון״ מדגימה את עמדתה באשר לשימוש‬
‫במנגנונים של הסדר הקיים על מנת לקדם את בואו של סדר חדש במקומו‪ .‬מדבריה עולה כי אינה סבורה‬
‫שניתן להוביל מהפכה באמצעות שימוש בשיטות ואמצעים של הסדר הקיים‪ ,‬אשר אותו היא נועדה לשנות‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬לדעתה‪ ,‬השיטות של הסדר הקיים אינן יכולות לשמש לשינויו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי השימוש בכלי האדון הוא דימוי לשימוש בשיטות של הסדר הקיים‬
‫(לצורך שינויו והחלפתו בסדר חדש)‪ ,‬ולא להחרבתו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בדבריה‪ ,‬לורד אינה מתייחסת לגורמים שמובילים את המהפכה‪ ,‬כלומר את שינוי‬
‫הסדר הקיים‪ ,‬אלא לכך שאין לנקוט בשיטות של סדר זה על מנת שהמהפכה תהיה אפקטיבית‪ .‬לפיכך‪ ,‬האדון‬

‫אינו דימוי למי שמובילות את המהפכה הפמיניסטית‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי כלי האדון הם דימוי לשיטות של הסדר הקיים‪ ,‬שהשימוש בהן‬

‫לא יסייע לשנותו‪ ,‬ולא לשיטות שעל המהפכה הפמיניסטית לאמץ‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬מן האמור אכן עולה כי בית האדון הוא דימוי לסדר הקיים שיש לשנותו‪ .‬כאמור‪ ,‬היא‬
‫סבורה כי לא ניתן לשנות את הסדר הקיים (דהיינו‪ ,‬את בית האדון) באמצעות שיטות של סדר זה (= כלי‬

‫האדון)‪.‬‬

‫‪ .17‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬

‫כדי לקבוע איזו מן השאלות שמופיעות בתשובות היא זו ששתי הגישות הנזכרות בפסקה נחלקות לגביה‪,‬‬
‫נעמוד על מהות כל אחת מהן ועל ההבדל ביניהן‪.‬‬

‫שתי הגישות הנזכרות בפסקה נוגעות לחקר לשונו של הסופר חיים הזז‪ .‬הגישה הראשונה רואה בלשון‬
‫העשירה שמאפיינת את יצירותיו כאמצעי פונקציונלי לייצוג המציאות הבדיונית‪ .‬הגישה האחרת‪ ,‬נוסף‬
‫לתפקיד הפונקציונלי שיש לסגנונו הלשוני העשיר‪ ,‬רואה בכך גם אמצעי שתובע מן הקורא להשתהות בתוך‬
‫האסתטיות הטבועה בלשונו העשירה של הזז‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן להבין כי שתי הגישות מסכימות שסגנונו הלשוני‬
‫של הזז משרת תכלית פונקציונלית של תיאור המציאות הבדיונית ביצירותיו‪ ,‬אך הגישה השנייה מייחסת‬
‫לכך תכלית נוספת‪ .‬ומכאן‪ ,‬שהן נחלקות בשאלה האם מלבד התכלית הפונקציונלית‪ ,‬יש לסגנון כתיבתו גם‬

‫תפקיד נוסף‪.‬‬