Page 8 - ver1
P. 8

‫שכן אין בהאזנה לדברי האסירים בעת משחק הקלפים כדי לעמוד על אמתות הפרטים‬
     ‫שהם מוסרים‪ ,‬ומכאן שלא ניתן יהיה לקבוע אם המשחק אכן עלול להוביל להפללות‬
                                                                                         ‫שווא‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬השיטה המוצעת בתשובה זו אינה מתאימה להיות זו שהציע לוין‪,‬‬
     ‫שכן אין בעידודו של שוטר סמוי את האסירים לשוחח על הפשעים בעת המשחק‪ ,‬כדי‬

  ‫לדעת האם הפרטים שהם מוסרים לגביהם נכונים או לא‪ ,‬ומכאן שלא ניתן יהיה לקבוע‬
                                              ‫אם המשחק אכן עלול להוביל להפללות שווא‪.‬‬

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬השיטה המוצעת בתשובה זו אינה מתאימה להיות זו שהציע לוין‪,‬‬
  ‫שכן ההצעה לשיפור תנאי מאסרם של מי שימסרו מידע אשר לפשעים המתוארים הינה‬

‫בגדר תמריץ למסור פרטים‪ ,‬ולא ניתן לקבוע באמצעותה האם פרטים אלה נכונים או לא‪.‬‬

                                                                    ‫‪ .15‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
‫כדי לקבוע איזה מן המשפטים המופיעים בתשובות מסכם את הרעיון המרכזי בדבריו של‬

                                                       ‫אגסי‪ ,‬עלינו תחילה להבין את תוכנם‪.‬‬
               ‫בדבריו‪ ,‬מתייחס אגסי להשתייכות האדם למדינה על פי שתי גישות שונות‪,‬‬
  ‫האינדיווידואליזם והקולקטיביזם‪ .‬לפי האינדיווידואליזם‪ ,‬הכלל הוא אוסף של פרטים‬
‫("‪ ...‬אין הכלל אלא אוסף‪ = "...‬הכלל הוא אוסף)‪ ,‬והשתייכותו של הפרט לכל גוף ציבורי‪,‬‬
    ‫כמו המדינה למשל‪ ,‬נובעת מבחירה רצונית להשתייך אליו‪ .‬כדי לחדד טענה זו‪ ,‬מקביל‬
               ‫לוין את הבחירה האמורה לבחירתו של אדם להצטרף למועדון כלשהו‪ .‬לפי‬
   ‫הקולקטיביזם‪ ,‬הפרט הוא איבר מקולקטיב (קבוצת אנשים הפועלים יחד למען מטרה‬

                       ‫מסוימת)‪ ,‬במקרה זה המדינה‪ ,‬וההשתייכות אליה היא בגדר הכרח‪.‬‬
 ‫אם כן‪ ,‬הרעיון המרכזי בפסקה נוגע להבדל בין האופן שבו מגדיר האינדיווידואליזם את‬

   ‫השתייכות הפרט למדינה – בחירה רצונית – ובין האופן שמגדיר זאת הקולקטיביזם –‬
                                                                                        ‫הכרח‪.‬‬

   ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬לוין טוען כי עצם ההשתייכות למדינה (בין אם היא סוג של גוף‬
    ‫ציבורי כפי שמגדיר האינדיווידואליזם‪ ,‬ובין אם היא סוג של קולקטיב) שונה לפי שתי‬
    ‫הגישות (בחירה‪/‬הכרח)‪ ,‬ולא כי הרצון להשתייך לגוף ציבורי הוא שמבדיל ביניהן‪ ,‬כפי‬

                                                                           ‫שנטען בתשובה זו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬במשפט שמופיע בתשובה זו מובחנות שתי הגישות ביחסן ליכולתו‬

   ‫של גוף ציבורי להתקיים כתלות באופן השתייכות הפרטים אליו (בוחרים להשתייך או‬
        ‫משתייכים על אף שלא בהכרח הסכימו לכך)‪ ,‬דבר שלוין כלל לא עוסק בו בדבריו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה לא נטען כי לפי הקולקטיביזם‪ ,‬המדינה היא הגוף היחיד‬
     ‫שהמשתייכים אליו בוחרים להשתייך אליו‪ ,‬אלא שבחברה מאורגנת הקולקטיב הוא‬
                                              ‫המדינה‪ ,‬וההשתייכות אליה היא בגדר הכרח‪.‬‬
      ‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬הרעיון המרכזי בדבריו של לוין הוא אכן שלפי האינדיווידואליזם‪,‬‬
    ‫השתייכותו של אדם למדינה – כמו לכל גוף ציבורי אחר – נעשית מבחירה‪ ,‬ואילו לפי‬
                                                ‫הקולקטיביזם‪ ,‬השתייכותו אליה הכי כורח‪.‬‬

                                                                                                                       ‫‪8‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13