Page 18 - 1216
P. 18
מועד דצמבר 2016 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שנ י
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
קרל מרקס ,שפעל במאה ה ,19-היה מגדולי התאורטיקנים של מדעי החברה .מרקס טען כי ההיסטוריה מתנהלת () 1
על פי כללים הנקבעים בהתאם לכוחות חומריים-כלכליים ,ולא -כפי שהיה מקובל לחשוב -על פי כוחות
( )5
‘רוחניים׳ כגון הדת והפילוסופיה .מרקס חילק את מרכיבי החיים החברתיים לשני חלקים רחבים“ :הבסיס״
ו״מבנה-העל״ .בבסיס נמצאים אמצעי הייצור הכלכליים -משאבי הטבע ,המכונות וההון -שעל פי אופן
( )10
חלוקתם בין החברים בחברה כלשהי נקבעים האינטרסים השונים של כל אחד מהם .פועל בבית חרושת מעוניין
במשכורת גבוהה יותר ,ואילו בעל בית החרושת מעוניין לשלם לפועל משכורת נמוכה יותר ,כדי להגדיל את רווחיו
שלו .לעומת כל אלה קיים מבנה-העל ,הכולל את המוסר ,הדת ,האידאולוגיה והחוקים .מרקס טען כי אופיו של
מבנה-העל בחברה נקבע על פי האינטרסים של השכבה החברתית השלטת .לדוגמה ,המוסר אינו נתון אובייקטיבי
או ביטוי של מסר אלוהי ,אלא הוא לא יותר מהשתקפות אינטרסים אלה .הדברים אמורים גם בנוגע לדת:
לשיטתו של מרקס ,זו אינה אלא “אופיום להמונים״ ,כלי שהשכבה השלטת משתמשת בו כדי למנוע מבני המעמד
הנמוך לרצות לשנות את המציאות הקודרת והקשה ,וזאת באמצעות הבטחה לקבלת הגמול הראוי בעולם הבא,
עולם שכולו טוב.
מרקס הגדיר את המעמדות השונים על פי היקף שליטתם באמצעי הייצור ,וטען כי ההיסטוריה כולה מאופיינת
בהתנגשות בין האינטרסים של מעמדות אלה -מצד אחד מעמד בעלי ההון ,שאמצעי הייצור בבעלותם ,ומהצד
האחר מעמד הפועלים .לטענתו ,המתח בין בעלי ההון לפועלים מצוי בשיאו בחברה הקפיטליסטית .זו מאופיינת ( )15
בבעלות פרטית של מעטים על אמצעי הייצור ,המשמשים את בעליהם לצבירת רווחים ,ובמסחור העבודה ,כלומר
הפיכת כוח העבודה האנושי לסחורה שאפשר לקנות ולמכור .מרקס גרס כי מסחור העבודה גרם לשתי תופעות:
ניצול וניכור .המחיר שבו מוצר נמכר גבוה במידה ניכרת מערך העבודה שהושקעה בייצורו .ההפרש בין הערך ( )20
המסחרי לערך העבודה נצבר בידי בעלי המפעל ומשקף את ניצול הפועלים .הניצול יוצר קיטוב בחברה ,מכיוון
שיותר ויותר הון נשאר בידי בעלי המפעלים דווקא ככל שהפועלים עובדים קשה יותר .מרקס טען שהאידאולוגיה
הקפיטליסטית ,שלפיה אי-השוויון בהכנסות ובעושר משקף את תרומתם היחסית של בני האדם לחברה ,אינה
אלא ניסיון של בעלי ההון לשמר ולהצדיק את הפער הקיים בינם לבין מעמד הפועלים.
התופעה השנייה הנובעת ממסחור העבודה היא הניכור .בעבר הרחוק עיבד האדם את החומרים הקיימים בטבע
בעזרת הפעלת התבונה והדמיון שלו ,תוך מגע עם בני אדם אחרים .אך בחברה הקפיטליסטית הופך כל אחד
( )25
מהחברים בה ל״בורג קטן״ בתהליך הייצור הכלכלי .העבודה אינה משקפת עוד את היצירתיות שבה ניגש האדם
לטבע .תחת זאת העבודה משקפת את הניכור :ניכור מהטבע -כיוון שהאדם אינו נפגש עמו פגישה בלתי אמצעית;
ניכור אדם מחברו -כיוון שהאדם אינו מגיע לידי מגע עם זולתו במסגרת עבודתו; וכתוצאה מאלה -ניכור האדם
מעצמו ,מהיותו בן אנוש ,מההוויה האנושית היצירתית ,שבה ראה מרקס את מהות האנושיות.
השאלות
“אינטרסים של השכבה החברתית השלטת״ . 18הרצון “לשנות את המציאות הקודרת והקשה״ (שורה )11
(שורה .)8
( )1נובע מה-
( )2משתקף ב-
( )3אינו מאפשר את ביטוים של ה-
( )4מנוגד ל-
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
