Page 10 - index
P. 10
מועד סתיו 2021 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
פעמים רבות אנו שומעים סביבנו את המילה "קלסיקה" .מונח זה עשוי לתאר ,למשל ,מחזה מפורסם מאת () 1
ויליאם שייקספיר או סימפוניה של מוצרט או בטהובן ,ואפשר אף לשמוע שדרן רדיו מבשר" :ועכשיו נעבור ( )5
לקלסיקה -אלביס פרסלי!" .קלסיקה היא אפוא עניין של נקודת מבט .היא משהו שלכאורה העבר עצמו
מרוממו ,אם כי למעשה ההווה הוא שבוחר לרוממו מתוך העבר ,ואפילו העבר הקרוב .כך ,למשל ,עבור ישראלים
רבים שירים פופולאריים משנות החמישים והשישים נהפכו זה כבר למורשת קלסית של ממש ,מקודשת כמעט,
המוצאת את דרכה לא פעם אל טקסים רשמיים ואירועים לאומיים ,ודומה שרק מעט מבדיל בין מעמדם לבין זה
של פסוקים מן התנ"ך ,הנקראים לצידם לא פעם באותם טקסים ממש.
כל תרבות בונה לעצמה את הקלסיקה שלה ,המעניקה לה זהות וערך .אפילו משפחות או קבוצות חברים בונות
לעצמן קלסיקות משלהן ,ואליהן הן שבות בטקסיות פעם אחר פעם .לפעמים זהו סיפור הישרדות הרואי של ( )10
ההורים או של אבותיהם ,שנעשה למעין סאגה של שבט ,ולפעמים זהו סיפור גס וטפל דווקא ,שהקבוצה חוזרת
ומקנה לו הוד קדומים מלאכותי ומגבשת באמצעותו את זהותה בעיני עצמה .כך או כך -הקלסי מתרומם בזכות
העיסוק החוזר ונשנה בו ובזכות הערך המושלך עליו.
מכאן ברור שהקלסיות אינה חלק מהותי מן הדבר עצמו -השיר ,הציור ,הספר ,הסרט -אלא היא קליפה
העוטפת אותו בעיני מעריציו .היא ההוד האופף את הדבר ,הסוגר עליו אט-אט ואף מסתיר אותו כליל .כך, ( )15
ההיכרות היתרה עם מה שברבות הזמן נעשה לקלסי פועלת ככוח מכלה ,ומצמיחה בצידה אי-ידיעה .הדבר
הקלסי נסגר ונקרש בקלסיותו כיצירות מופת ישנות בכריכות עור שספריות רבות מתהדרות בהן ,אך איש אינו ( )20
פותח אותן עוד מרצונו :הקלסי הוא שיממון מהודר .נדמה כי אי-ידיעה מלאה של תוכנה היא מתכונותיה
המהותיות של היצירה הקלסית ,משל הייתה מרצה או פובליציסט הבונה את חשיבותו בהשתמשו בביטויים לא
מובנים בלטינית ובמשפטים ארוכים ,פתלתלים ומעורפלים .ואולם ,הדבר ה"קלסי" עצמו אינו קלסי כלל ,ואף
אין בו דבר שיעיד על קלסיותו .מי שיביט בעיניים פקוחות בציור נודע או בטרגדיה קלסית יראה יצירה אנושית
ותו לא .יצירה כזאת לא תמיד עומדת במבחן האדם היחיד :לעיתים הוא ימצא בה משהו מופלא ,לעיתים לא.
מבקר הספרות והאומנות אריאל הירשפלד סבור שאחד מתפקידיה של האקדמיה ביחס לתרבות המקיפה אותה
הוא בדיוק זה :להבקיע את ֶה ְסתר הקלסיות ולחשוף את האומנות -שהורמה למעלת פרה קדושה -למבט חדש, ( )25
רענן ,ביקורתי ,חי .המחקר האקדמי של התרבות קרוב דיו למושאיו ,ומבטו מפורט ואינטימי מספיק כדי שיהא
מסוגל לראות את היצירה כשלעצמה מבעד להוד המפוברק שהואצל עליה .הירשפלד ממחיש" :אני זוכר היטב
את היום שבו הצליחה מורה אחת באוניברסיטה העברית להסיר מנגד עיניי את קרומי הקלסיות העבים שכיסו
על שיר של ביאליק .זה היה 'צנח לו זלזל' .כרבים מן הבאים מבית ספר ישראלי ,שנאתי את שירתו של ביאליק.
והנה ,פתאום הוסר איזה קרום ונגלה שיר כאוב ומופנם ,שדבר בו לא היה 'חשוב' ...מה לזה ול'ביאליק'?"
השאלות
“ .18ואפשר אף לשמוע ( "...שורה .)2מדוע “אף"?
( ) 1מכיוון שבדרך כלל יש הסכמה גורפת מהי יצירה “קלסית" ומפתיע ששדרן רדיו מחליט על דעת עצמו לסווג
כך יצירה כלשהי
( )2מכיוון שהתואר “קלסי" נתפס כהולם יותר יצירות כשל שייקספיר ,מוצרט או בטהובן ,ולא שירים
פופולריים מלפני עשורים אחדי ם
( ) 3מכיוון שהדיון בקלסיות של יצירות שמור בדרך כלל למחקר האקדמי ולא לתוכניות מוזיקה ברדיו
( ) 4מכיוון שעבור רוב המאזינים שיריו של אלביס פרסלי הם קלסיקה ואין צורך לטרוח ולציין זאת
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
