Page 18 - index
P. 18
מועד קיץ 2022 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שני
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
לפני שנים מספר התקומם קהל המנויים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית נגד הכללת יצירות של ארנולד ( )1
שנברג בתוכנית הקונצרטים למנויים .מדוע קהל תרבותי וחובב מוזיקה הגיב כך ליצירותיו של מלחין הנחשב
בעיני הממסד המוזיקלי לאחד מגדולי המלחינים המודרניים? נימוקם של המתקוממים היה פשוט -המוזיקה
של שנברג מכוערת!
כדי להבין את תגובתם יש לעקוב אחר שלושה שלבים ביחס כלפי הכיעור במוזיקה המערבית .בתקופה שקדמה ( )5
למאה התשע עשרה נדרשה המוזיקה לבטא רק את הטוב והנאצל ,ולשם כך היה עליה להיות יפה בעצמה .שני ( )10
מנגנונים הגנו על המוזיקה מפני הכיעור :מסורת הביצוע וכללי ההלחנה .מסורת הביצוע הכשירה את האומן
המבצע להפיק רק צלילים צלולים וערבים לאוזן והותירה את המוזיקה חפה מצלילים גסים וצורמים .כללי
ההלחנה הכתיבו היצמדות למבנים מוזיקליים קבועים והבטיחו איזון וסדר פנימי .מערכת הכללים הייתה
גמישה דיה כדי לאפשר למלחינים מוכשרים להפגין את מקוריותם ,אך כאשר מלחין הסתכן בחריגה ממנה,
הוקעה המוזיקה שלו כמכוערת .אפילו מוצרט ,מגדולי המלחינים ,ספג קיתונות של ביקורת כששילב ביצירותיו
קטעים נועזים ,ובעקבות המבוא ל"רביעיית הדיסוננסים" שלו נאמר עליו שהוא "סדיסט הנהנה להתעלל
במאזיניו".
רק בתקופה הרומנטית ,במאה התשע עשרה ,התגבשה התפיסה שמותר למוזיקה לבטא גם את המכוער ,המעוות
והמרושע ,כל עוד היא עצמה אינה מכוערת .על בימת האופרה החלו לעלות דמויות חורשות רע ,והמלחינים () 15
פיתחו אמצעים מוזיקליים המאפשרים לבטא שנאה ,אכזריות ואימה .כללי ההלחנה הורחבו ושוכללו כדי לגוון
את אפשרויות ההבעה המוזיקליות ,והגאונים שבמלחינים אף הורשו לחרוג מהם כל אימת שחשו שהם מגבילים
את הבעתם .כך זכו גם הטוב וגם הרע לביטוי מוזיקלי שובה לב.
מנגנוני ההגנה מפני כיעורה של המוזיקה החלו לקרוס בתחילת המאה העשרים .המלחינים המודרניים חשו
שהשפה המוזיקלית המוכרת מיצתה את עצמה והחלו להתנער ממנה במוצהר .כללי ההלחנה המסורתיים ( )20
התמוטטו :היצירות החדשות חסרו מבנה פנימי ברור ונשמעו כאילו הולחנו באופן אקראי .חריקות וזיופים היו
לצלילים לגיטימיים ,והמבצעים למדו להפיקם במתכוון ונדרשו לשלוט בהם לפי דרישות המלחין .אופייה זה של
המוזיקה המודרנית נתן דרור לעיסוק מוזיקלי נרחב בחרדה קיצונית ,בטירוף ובכאוס.
אך הקהל לא סיגל את טעמו למוזיקה הזאת .הסבר אפשרי לכך עולה מניסוי שערכו ד"ר נפתלי וגנר ופרופ' רות
הכהן .בניסוי הושמעו לנבדקים קטעים קצרים של מוזיקה מן התקופה הרומנטית ,והם התבקשו לחשוב מה ( )25
לדעתם מביע כל קטע ולדרג זאת בשלוש סקלות הנמתחות בין הניגודים ביטחון-פחד ,אהבה-שנאה וטוב
לב-אכזריות .לאחר מכן הם התבקשו לומר באיזו מידה כל קטע מוצא חן בעיניהם .נמצא ִמתאם הדוק בין () 30
הטוב לאהוב :קטעים שהמאזינים תפסו כמביעים שנאה ,פחד או אכזריות מצאו חן בעיניהם פחות מקטעים שהם
דירגו בקצוות הנגדיים של הסקלות .אם במוזיקה הרומנטית ,הנתפסת בכללה כ"מוצאת חן" ,מה שמביעה
המוזיקה משפיע על מידת ההנאה ממנה ,אפשר להניח שכך הדבר גם במוזיקה המודרנית .ייתכן שלא המאפיינים
המוזיקליים של מוזיקה זו ,אלא נטייתה לבטא רגשות שליליים ,היא שמעוררת בקרב מאזינים רבים תחושות
סלידה ורתיעה ,כמו אלה שגילו מנויי התזמורת הפילהרמונית.
השאלות
. 18מה עולה מן הפסקה הראשונה בנוגע לארנולד שנברג?
( ) 1מכיוון שהוא זכה לתמיכת הממסד המוזיקלי ,קהל חובבי המוזיקה התנגד להשמעת יצירותיו
( ) 2התזמורת הפילהרמונית הישראלית נמנעה מהשמעת יצירותיו כי חששה מתגובת הקה ל
( )3רוב חובבי המוזיקה מכירים בגדולתו ,אך מי שאינם מצויים בתחום סולדים מן המוזיקה שלו
( ) 4העמדה של הממסד המוזיקלי כלפיו אינה מייצגת את דעתם של מנויי התזמורת הפילהרמונית
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
