Page 10 - index

‫מועד אביב ‪2022‬‬ ‫חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשון ‪- 9 -‬‬

‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

‫כיום ידוע לכול כי גובה פני ים המלח הוא כ‪ 400-‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬אך עד המאה ה‪ 19-‬לא שיער איש כי ים‬ ‫(‪) 1‬‬
‫המלח נמוך מפני הים‪ ,‬ולא כל שכן כי הוא המקום הנמוך בעולם‪ .‬במרס ‪ 1837‬הפליגה סירה קטנה על פני ים‬ ‫(‪ )5‬‬

‫המלח ובה שני חוקרים אנגלים‪ ,‬מּור ובק‪ ,‬שעסקו במיפוי חופיו‪ .‬האגדה מספרת כי חיבתם של השניים לתה חם‬
‫הייתה המפתח לתגלית החשובה ביותר שלהם ‪ -‬העובדה שטמפרטורת הרתיחה של מים באזור ים המלח גבוהה‬

‫מהרגיל‪ .‬אחד הגורמים המשפיעים על טמפרטורת הרתיחה של מים הוא לחץ האוויר‪ .‬בגובה פני הים המים‬
‫רותחים בטמפרטורה של ‪ 100‬מעלות צלסיוס‪ ,‬וככל שמגביהים יורד לחץ האוויר ועימו יורדת טמפרטורת‬
‫הרתיחה‪ .‬התגלית של מור ובק העידה אפוא כי ים המלח נמוך מפני הים‪ .‬ואולם‪ ,‬חישוב לחץ האוויר לפי‬

‫טמפרטורת הרתיחה של מים הוא שיטת מדידה גסה מאוד‪ ,‬ולראיה‪ ,‬מור ובק הסיקו שגובהו של ים המלח הוא‬
‫כ‪ 150-‬מטר בלבד מתחת לפני הים‪.‬‬

‫באותו זמן ממש שהה באזור גם החוקר הגרמני פֹון‪-‬שּו ֶבּרט‪ .‬הוא היה הראשון שהביא לארץ ישראל ברומטר ‪-‬‬ ‫(‪ )10‬‬
‫מד לחץ אוויר‪ .‬גם מדידותיו הראו שלחץ האוויר בים המלח גבוה מלחץ האוויר בגובה פני הים‪ ,‬ולפי חישוביו‬ ‫ ‬
‫גובהו של ים המלח הוא ‪ 115‬מטר מתחת לפני הים‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬השגיאה במדידותיו של פון‪-‬שוברט נבעה מן‬
‫העובדה שהברומטר שלו הגיע לגבול יכולת המדידה שלו‪ .‬התגליות של מור ובק ושל פון‪-‬שוברט עוררו עניין רב‬ ‫(‪ )15‬‬
‫בעולם‪ ,‬ובעקבותיהן מיהרו לבוא לארץ ישראל שני חוקרים‪ ,‬מצוידים בברומטרים מהמשוכללים שהיו בעת ההיא‪:‬‬
‫האוסטרי פֹון‪-‬רּו ֵסגֶר מצא שגובה ים המלח הוא ‪ 426‬מטר מתחת לפני הים‪ ,‬ואילו הצרפתי ֶדה‪ֶ ּ-‬ברטֹו מצא שגובהו‬
‫‪ 406‬מטר מתחת לפני הים‪ .‬אומנם מדידות אלה נעשו במכשירים מדויקים יותר‪ ,‬אך חוסר ההתאמה ביניהן חייב‬

‫מציאת פתרון מהימן יותר‪.‬‬

‫הפתרון נמצא ב ֵתּאֹודֹוליט‪ ,‬מכשיר אופטי שנועד לחישוב מרחקים‪ .‬מדידת גובהו של ים המלח באמצעות‬ ‫ ‬
‫תאודוליט הצריכה עבודת שטח רבה ומדוקדקת‪ .‬לשם כך שלח הצי הבריטי בשנת ‪ 1840‬משלחת גדולה לארץ‬ ‫(‪ )20‬‬
‫ישראל‪ .‬המשלחת‪ ,‬בראשות שני חוקרים‪ ,‬סקֹוט ו ַסיימֹונְ ְדס‪ ,‬טרחה עשרה שבועות על מדידות מפרכות בין הים‬
‫התיכון לים המלח‪ ,‬עד שלבסוף קבעה שים המלח נמוך מהים התיכון ב‪ 400-‬מטר‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה‬

‫שתאודוליט שימש למדידת גובה‪ ,‬ובכך תרמו סקוט וסיימונדס תרומה של ממש למדע הגאוגרפיה‪ .‬לא הכול‬
‫קיבלו את ממצאי המשלחת‪ ,‬עד שבשנת ‪ 1848‬אישרו מדידות של צי ארצות הברית ‪ -‬שאף הן נעשו באמצעות‬

‫תאודוליט ‪ -‬כי המדידות של סקוט וסיימונדס היו מדויקות‪.‬‬

‫העניין הרב במציאת גובהו של ים המלח לא היה אקדמי גרידא‪ .‬למציאת גובהו היו השלכות חשובות על מימוש‬ ‫(‪ )25‬‬
‫הרעיון הישן לכרות תעלה שתחבר את ים סוף אל הים התיכון‪ .‬חיבור כזה עורר עניין רב בקרב המעצמות של‬ ‫(‪ )30‬‬
‫התקופה ‪ -‬בריטניה‪ ,‬צרפת וארצות הברית ‪ -‬שכן היה בו כדי לקצר קיצור של ממש את נתיבי הסחר הימי בין‬

‫אירופה להודו ולמזרח אסיה‪ .‬הממצאים הבהירו שכריית התעלה דרך ים המלח תהיה קשה ליישום ויקרה הרבה‬
‫יותר מהאלטרנטיבה ‪ -‬חיבור שני הימים זה לזה דרך מפרץ סואץ‪ .‬ואכן‪ ,‬שנים אחדות לאחר שנקבע סופית גובהו‬

‫של ים המלח החלה כרייתה של תעלת סואץ‪ ,‬והיא נפתחה לתנועת אוניות בשנת ‪.1869‬‬

‫השאלות‬

‫‪ . 18‬לפי הפסקה הראשונה‪ ,‬מה אפשר ללמוד מן העובדה שמור ובק הסיקו שגובהו של ים המלח הוא כ‪ 150-‬מטר‬

‫בלבד מתחת לפני הים?‬

‫(‪ )1‬שמור ובק העריכו שלחץ האוויר בים המלח נמוך מכפי שהוא באמת‬
‫(‪ ) 2‬שבמאה ה‪ 19-‬היה ים המלח גבוה מכפי שהוא היו ם‬

‫(‪ )3‬שמור ובק העריכו שים המלח נמוך מכפי שהוא באמת‬
‫(‪ )4‬שמור ובק חשבו שטמפרטורת הרתיחה של מים בים המלח גבוהה מכפי שהיא באמת‬

‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬
‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬