Page 8 - 0414
P. 8

‫מועד אפריל ‪2014‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשו	ן ‪- 7 -‬‬

                 ‫‪ 	.12‬להלן דברים מתוך הרצאה‪:‬‬

‫"הפרט המבטא את הדעה ההפוכה או נוקט פעולה ציבורית על פיה ‪ -‬מביא על עצמו את סכנת הבידוד‪ ,‬ואם הוא‬                                                                                                                   ‫	‬
     ‫פוליטיקאי ‪ -‬את הסכנה של אובדן התמיכה הציבורית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אפשר לתאר את דעת הקהל כדעה‬
     ‫השלטת המכריחה את הפרט ‪ -‬באמצעות מנגנון של איום ‪ -‬להסתגל אליה בעמדתו ובהתנהגותו‪ .‬האפשרות‬
              ‫ליצור שינוי בדעת הקהל נתונה אפוא רק בידיהם של מי שאינם מניחים לעצמם להיכנע לאיום זה‪".‬‬

                 ‫איזה מן ההיגדים שלהלן משקף באופן הטוב ביותר את תוכן הדברים?‬                                                                                                                               ‫	‬

‫(‪ )1‬פוליטיקאים ופרטים שכופים את עמדותיהם על סביבתם‪ ,‬אף שיש להם תפקיד של ממש בגיבוש דעת הקהל‪,‬‬
                                                      ‫עלולים למצוא את עצמם בסופו של דבר בבידוד חברתי‬

  ‫(‪ )2‬מי שדעתם אינה כדעת הרוב ומי שנוקטים פעולה ציבורית על פי דעות המנוגדות לדעת הרוב ‪ -‬דווקא הם‬
                                                                       ‫הראויים ביותר להוביל את דעת הקהל‬

‫(‪ )3‬רק מי שאינם חוששים מפני המחיר שצפוי לשלם מי שמפנה עורף לדעה השלטת‪ ,‬יכולים להוביל שינוי בדעת‬
                                                                                                         ‫הקהל‬

    ‫(‪ )4‬האפשרות ליצור שינוי בדעת הקהל נתונה בידי מי שמלכתחילה אינם מצויים בעמדות של שליטה או של‬
                                                                                              ‫פופולריות גדולה	‬

‫‪ .	13‬באחד ממאמריה כתבה ד"ר טופז‪“ :‬אני תומכת בעמדתו של ד"ר רובין‪ ,‬אך אינני משתכנעת מנימוקיו‪ .‬לדעתי‪,‬‬

            ‫הסיבה היחידה לאפשר לאסירים להתחתן היא שמניעת הדבר מהם פירושה פגיעה בזכויותיהם"‪.‬‬

                 ‫איזה מן הנתונים הבאים יכול להיות אחד מנימוקיו של ד"ר רובין?‬                                                                                                                               ‫	‬

                        ‫(‪ )1‬החוק רואה באסירים אזרחים שווי זכויות למרות בידודם הזמני מהחברה‬                                                                                                                       ‫	‬
‫(‪ )2‬לאחר השחרור מהכלא‪ ,‬אסירים שלא התחתנו נוטים לחזור לפשע יותר מאסירים שהתחתנו בכלא‬                                                                                                                              ‫	‬
                                                                                                                                                                                                                 ‫	‬
            ‫(‪ )3‬אסירים שהתחתנו בכלא השתמשו בקשר עם העולם החיצון כדי להבריח סמים לכלא‬                                                                                                                             ‫	‬
                         ‫(‪ )4‬החוק מכיר באפשרות לשלול זכויות מאסירים‪ ,‬ובכלל זה הזכות להתחתן‬

       ‫במערכת המשפט בישראל יש שתי ערכאות המוסמכות לדון בענייני משפחה ‪ -‬הערכאה הדתית והערכאה‬                                                                                                                ‫‪	.14‬‬
‫האזרחית‪ .‬על נושאים שונים בדיני המשפחה חלים הסדרים שונים‪ ,‬הקובעים לאיזו ערכאה נתונה הסמכות לדון‬
                                                                                                                                                                                                                    ‫	‬
                                                                                                             ‫בהם‪:‬‬

                                                                                                                                                                                                        ‫	‬

                                           ‫א‪ .‬סמכות שיפוט ייחודית‪ :‬רק ערכאה מסוימת מוסמכת לדון בנושא‪.‬‬
        ‫ב‪ 	.‬סמכות שיפוט מקבילה‪ :‬שתי הערכאות מוסמכות לדון בנושא‪ ,‬אך אם ערכאה אחת החלה לדון בו‪	,‬‬

                                                                                ‫הערכאה האחרת מנועה מכך‪.‬‬
    ‫ג	‪ .‬סמכות שיפוט בהסכמה‪ :‬רק הערכאה האזרחית מוסמכת לדון בנושא‪ ,‬אלא אם כן הסכימו שני הצדדים‬

                                                                                      ‫לפנות לערכאה הדתית‪.‬‬

‫בנושא תביעות לגירושין יש לערכאה הדתית סמכות שיפוט ייחודית‪ ,‬בנושא מזונות האישה הסמכות מקבילה‪,‬‬                                                                                                               ‫	‬
                             ‫ובנושא מזונות הילדים הסמכות היא בהסכמה‪ .‬איזה מהמצבים הבאים אפשרי?‬

                         ‫(‪ )1‬שני הצדדים הסכימו שהערכאה האזרחית תדון בתביעה לגירושין‪ ,‬והיא דנה בה‬
                       ‫(‪ )2‬שני הצדדים הסכימו שהערכאה הדתית תדון בנושא מזונות הילדים‪ ,‬והיא דנה בו‬
        ‫(‪ )3‬שני הצדדים חלוקים בשאלה איזו ערכאה תדון בנושא מזונות הילדים‪ ,‬והערכאה הדתית דנה בו‬
‫(‪ )4‬הערכאה הדתית החלה לדון במזונות האישה‪ ,‬ובעקבות פניית אחד הצדדים החלה גם הערכאה האזרחית‬

                                                                                               ‫לדון בנוש 	א‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13