Page 3 - ver1
P. 3

‫הראשון הצביע על זיקה בין שני הדברים‪ ,‬ואילו השני חשף כי המאמר הראשון שגוי ומופרך‪ .‬בהמשך‬
        ‫הפסקה נאמר כי לדעתו של סוקול‪ ,‬עצם קבלתו לפרסום של המאמר הראשון הוכיחה כי האיום על‬

‫החשיבה המדעית יכול לבוא דווקא מבית‪ .‬אם כן‪ ,‬מדבריו ניתן להבין כי למעשה‪ ,‬התרמית נועדה להמחיש‬
  ‫את קלות הראש בה הקהילה המדעית מקבלת את תוכנם של מאמרים כאמתיים‪ ,‬אף שתוכן זה אינו נכון‬

                                                            ‫בהכרח‪ ,‬דבר שלדידו של סוקול‪ ,‬עשוי לפגוע במדע‪.‬‬

  ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן ההסבר שלעיל עולה כי מטרת התרמית נוגעת לגישת הקהילה המדעית‪ ,‬במובן‬
‫שהיא צריכה להיות קפדנית וביקורתית יותר בנוגע למידע שהיא מקבלת כנכון‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ייתכן שמטרתה‬

                         ‫נוגעת לטיב הקשר בין שני הגורמים בהם עסקו המאמרים‪ ,‬כפי שנאמר בתשובה זו‪.‬‬
       ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬מן ההסבר שלעיל עולה כי מטרת התרמית נוגעת לגישה בה מקבלת הקהילה‬
 ‫המדעית מידע מסוים כנכון‪ ,‬ולכך שהיא צריכה להיות ביקורתית יותר כלפי זאת‪ ,‬ולא לכך שבמדע יכולות‬

                                                ‫להיות תיאוריות הסותרות זו את זו‪ ,‬כפי שנאמר בתשובה זו‪.‬‬
   ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מן ההסבר שלעיל עולה כי מטרת התרמית נוגעת לכך שהקהילה המדעית צריכה‬
‫להיות ביקורתית וחשדנית יותר כלפי כל מאמר שהיא מפרסמת‪ ,‬ולא רק כלפי מאמרים שתוכנם סותר את‬

                                        ‫התוכן של מאמרים קודמים באותו התחום‪ ,‬כפי שנאמר בתשובה זו‪.‬‬
 ‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬מן ההסבר שלעיל אכן עולה כי בתרמית שביצע‪ ,‬סוקול אכן ביקש להוכיח שאנשי המדע‬

    ‫עצמם פוגעים בחשיבה המדעית כאשר אינם קפדנים וביקורתיים דיים‪ ,‬שכן כאמור‪ ,‬פרסומו של מאמר‬
    ‫שגוי ומופרך (המאמר הראשון) נתפס בעיניו כדבר שיש בו כדי לאיים על החשיבה המדעית‪ .‬איום שהיה‬
 ‫נמנע‪ ,‬לו הייתה הקהילה המדעית נוקטת בגישה קפדנית יותר‪ ,‬ובוחנת את מהימנות המידע טרם פרסומו‪.‬‬

                                                                                      ‫‪ .9‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬
 ‫כדי לקבוע איזו מן האפשרויות שמופיעות בתשובות מסבירה מדוע לטענתה של שינברג‪ ,‬נכשלו הניסיונות‬

                            ‫לתאר את המשמעויות החבויות במוזיקה‪ ,‬עלינו תחילה להבין את תוכן הפסקה‪.‬‬

     ‫שינברג טוענת שהקושי לתאר באמצעות מילים את המשמעויות הרגשיות שיצירות מוזיקליות צופנות‬
 ‫בחובן‪ ,‬נובע מעצם הניסיון להביע משמעויות אלו בדרך מילולית‪ .‬לדידה‪ ,‬מילים מאפשרות להביע חשיבה‬

    ‫מסוג מסוים‪ :‬חשיבה מסודרת רציונלית‪ ,‬ואילו המוזיקה‪ ,‬אינה רציונלית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬היא סבורה‬
       ‫שלכל סוג חשיבה יש את הכלים המתאימים להבעתו‪ ,‬ולהבעתו בלבד‪ .‬מכיוון שמילים הן כלי לביטוי‬

  ‫חשיבה רציונלית‪ ,‬ומוזיקה אינה מאופיינת בסוג חשיבה זה‪ ,‬הניסיון לתארה באמצעות הכלים הללו נידון‬
                                                                                                        ‫לכישלון‪.‬‬

       ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מן האמור עולה כי ההסבר של שינברג לכישלון האמור נוגע להתאמת ״כלי״‬
  ‫ההבעה‪ ,‬לסוג החשיבה אותו הוא משקף‪ ,‬ואין בו כל התייחסות לפרשנות האישית שנותן כל אדם ליצירה‬

                                                                           ‫המוזיקלית‪ ,‬כפי שנטען בתשובה זו‪.‬‬
 ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬בפסקה נאמר בפירוש כי המוזיקה אינה רציונלית‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ייתכן כי ההסבר של‬

                            ‫שינברג לפער האמור נוגע לכך שלמוזיקה יש צד רציונלי‪ ,‬כפי שנטען בתשובה זו‪.‬‬
 ‫תשובה (‪ )3‬נכונה‪ .‬מן האמור אכן עולה כי ההסבר לכישלון האמור‪ ,‬הוא שהכלי שבאמצעותו ניסו להסביר‬

     ‫את המשמעויות הרגשיות של היצירה המוזיקלית – כלומר‪ ,‬מילים – אינו מתאים להבעת רעיונות לא‬
   1   2   3   4   5   6   7   8