Page 4 - ver1
P. 4
.10התשובה הנכונה היא (.)3
כדי לקבוע איזו מן הטענות שמופיעות בתשובות עולה מדבריו של השופט כהן ,נעמוד תחילה על משמעותם,
ולאחר מכן נבחן כל אחת מן הטענות לאור זאת.
תחילה אמר כהן כי יש נאשמים המביעים חרטה רק כדי שבית המשפט יקל בעונשם ,ואילו יש מי שאינם
מביעים חרטה ואף מתגאים במעשיהם ,וטען כי רק אם בית המשפט סבור שעמדתם זו (כלומר ,התגאות
במעשים) מעידה על גישה שעלולה לסכן את הציבור ,עליו להתחשב בכך לחומרה .עוד הוא הוסיף כי בכל
מקרה אחר ,אין לזקוף את כנות הנאשם לחובתו (כלומר אם התגאה במעשיו אך גישתו זו אינה מסכנת את
שלום הציבור) ,כשם שאין לזקוף את חוסר כנותו לזכותו (כלומר ,אם הביע חרטה שאינה כנה) .במילים
אחרות ,כהן סבור כי רק כאשר התגאות במעשים מעידה על גישה שעלולה לסכן את הציבור ,על בית
המשפט להתחשב בעמדת הנאשם בעת קביעת עונשו ,דהיינו ,להחמיר בעונשו בשל כך.
תשובה ( )1אינה נכונה .בניגוד לטענה שמופיעה בתשובה זו ,מדבריו של כהן עולה כי אם נאשם מביע חרטה
רק כדי שהשופטים יקלו בעונשו ,אל לבית המשפט להתחשב בכך בעת קביעת העונש .כאמור ,כהן סבור
שעל בית המשפט להחמיר בעונש רק כאשר התגאות הנאשם במעשיו מעידה על גישה שעלולה לסכן את
הציבור.
תשובה ( )2אינה נכונה .בניגוד לטענה שמופיעה בתשובה זו ,מדבריו של כהן עולה כי יש נאשמים שאינם
מביעים חרטה וכי כך הם למעשה נוהגים בכנות (״ ...אין לזקוף את כנות הנאשם לחובתו״ ,כלומר ,אין
לזקוף את העובדה שלא הביע חרטה על מעשיו לרעתו של הנאשם).
תשובה ( )3נכונה .כפי שהוסבר לעיל ,מדבריו של כהן אכן עולה כי אם נאשם מתגאה במעשה שעשה ,הדבר
אינו צריך בהכרח לגרום לשופטים להחמיר בעונשו .כאמור ,כהן סבור כי רק כאשר התגאות במעשים
משקפת גישה שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור ,על בית המשפט לקחת זאת בחשבון בעת קביעת העונש.
תשובה ( )4אינה נכונה .כהן טען כי רק כאשר התגאות במעשים משקפת גישה שיש בה כדי לסכן את שלום
הציבור ,על בית המשפט לקחת זאת בחשבון בעת קביעת העונש ,וכן כי אין לזקוף את כנותו של נאשם
לחובתו .מכאן ,שיש גם נאשמים אשר מתגאים במעשיהם אך הדבר אינו מבטא גישה המסכנת את שלום
הציבור .אם כן ,בניגוד לטענה שמופיעה בתשובה זו ,לא כל נאשר המתגאה במעשיו מבטא גישה המסכנת
את שלום הציבור.
.11התשובה הנכונה היא (.)4
כדי לקבוע באיזה מן המקרים המתוארים בתשובות באה ההטיה המשתקפת בממצאי הניסוי לידי ביטוי,
עלינו תחילה לעמוד על הטיה זו ,ולאחר מכן לבחון כל מקרה לאורה.
מן הניסוי המתואר בשאלה עולה כי אנשים נוטים לחשוב שאמינותו של מחקר גבוהה יותר כאשר ממצאיו
עולים בקנה אחד עם עמדתם האישית – התומכים בעונש מוות סברו כי מחקר המצביע על יעילותו של עונש
זה בהרתעה מביצוע רצח אמין יותר ממחקר שהראה כי במדינות שבהן מונהג עונש כזה מתרחשים מקרי
רצח רבים יותר .באופן דומה ,אנשים שמתנגדים לעונש מוות סברו כי המחקר השני אמין יותר מן הראשון.