Page 5 - ver2
P. 5
תשובה ( )2נכונה .בתחילת הפסקה נאמר כי מחקרה של לשם מפריך את הדעה לפיה מי שנוהגים
לאכול כל יום ארוחת בוקר סובלים מעודף משקל יותר ממי שאינם נוהגים כך .ואכן ,ממצאי המחקר
שערכה לשם אשר מובאים בהמשך סותרים טענה זו (אכילת ארוחת בוקר מונעת רעב בהמשך היום,
ובכך מקטינה את הסיכון לאכילה עודפת במהלך היום).
תשובה ( )3אינה נכונה .בתחילת הפסקה נאמר כי מחקרה של לשם מאשש את הדעה השלטת בקרב
החוקרים ,ולפיה מי שנוהגים לאכול כל יום ארוחת בוקר סובלים מעודף משקל יותר ממי שאינם
נוהגים כך .אם כן ,אין היגיון בכך שעל פי הדעה השלטת ,אכילת ארוחת בוקר מונעת רעב בהמשך
היום ,ובכך מגדילה את הסיכון לאכילה עודפת במהלך היום ,שהרי הסבר זה חסר היגיון פנימי
כשלעצמו (מניעת הרעב בהמשך היום אמורה להקטין את הסיכון לאכילה עודפת) ,ובוודאי שאין בו
כדי להבהיר מדוע אכילת ארוחת בוקר מקושרת למשקל עודף.
תשובה ( )4אינה נכונה .בתחילת הפסקה נאמר כי מחקרה של לשם מפריך את הדעה השלטת בקרב
החוקרים ,לפיה מי שנוהגים לאכול כל יום ארוחת בוקר סובלים מעודף משקל פחות ממי שאינם
נוהגים כך .אם כן ,אין היגיון בכך שעל פי הדעה השלטת ,אכילת ארוחת בוקר מעוררת את התיאבון,
ובכך מגדילה את הסיכון לאכילה עודפת במהלך היום ,שהרי עובדה זו עומדת בסתירה לעמדה
השלטת ,ומחזקת את דעתה של לשם.
.12התשובה הנכונה היא (.)3
חוק החוזים קובע כי אם פלוני התקשר בחוזה עקב טעות בהבנתו וניתן להניח שלולא הטעות לא היה
מתקשר בו ,הוא רשאי לבטל את החוזה ,אך ורק בתנאי שהצד האחר ידע או היה בידו לדעת שפלוני
טעה .מכאן שנפתלי אינו רשאי לבטל את החוזה בינו לבין בנימין ,אף שלא הבין נכונה את החוזה
לפרטיו ,משום שבנימין לא היה יכול לדעת זאת.
תשובה ( )1אינה נכונה .תחילה נאמר כי פלוני שהתקשר בחוזה בעקבות טעות ,וניתן להניח שלולא
הטעות לא היה מתקשר בו ,רשאי לבטלו ,אך ורק בתנאי שהצד האחר ידע או היה בידו לדעת שפלוני
טעה .לפיכך ,אין היגיון בטענה שלאור זאת ,נפתלי רשאי לבטל את החוזה בינו לבין בנימין ,משום
שבנימין לא הבין נכונה את החוזה לפרטיו ,ונפתלי לא ידע על כך ,שהרי הזכות לבטל צריכה להיות של
בנימין ,ולא של נפתלי (בנימין הוא הצד שהתקשר בחוזה בעקבות טעות) .כמו כן ,מכיוון שהצד האחר
לא היה מודע או היה בידו לדעת שמדובר בהתקשרות המבוססת על טעות ,כלל אין סיבה לאפשר את
ביטול החוזה.
