Page 9 - ver2

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו‪ ,‬חובה שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי‬
‫המדינה‪ ,‬ונוסף על כך‪ ,‬חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות‪ .‬לאחר מכן נטען כי לאור זאת‪ ,‬החקיקה‬
‫בקלימפודיה‪ ,‬אף שהיא נעשית תמיד ברוב קולות המחוקקים‪ ,‬עדיין תואמת עיקרון זה‪ ,‬שהרי את המחוקקים‬
‫בקלימפודיה בוחר הציבור‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות שהחקיקה שומרת על סעיף אחד בעיקרון המוצג בראשית הפסקה‬
‫(מתבצעת ברוב קולות) היא עדיין תואמת אותו‪ ,‬בגלל שהיא מקיימת גם את הסעיף השני (נעשית על ידי‬
‫נבחרי ציבור)‪ .‬היות והחקיקה בקלימפודיה תואמת את העיקרון במלואו אין סיבה לקשור בין חלקי המשפט‬
‫בקשר של ניגוד למצופה (״אף ש‪ ,...‬היא עדיין‪..‬״)‪ .‬נצפה שייטענו שהיא תואמת את העיקרון בגלל שהיא‬

‫מקיימת את שני סעיפיו‪ ,‬ולא למרות שאחד מהם מתקיים אך גם השני‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו‪ ,‬רצוי שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי‬
‫המדינה‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות‪ .‬כלומר‪ ,‬העיקרון מחייב שהחקיקה תתקבל‬
‫ברוב קולות‪ ,‬ורצוי אך לא חובה שהיא תתבצע על ידי הציבור או נבחריו‪ .‬אם כן‪ ,‬אין היגיון בטענה שלפיכך‬
‫החקיקה בקלימפודיה‪ ,‬הנעשית במקרים מסוימים גם נגד רצון הרוב‪ ,‬אינה תואמת עיקרון זה‪ ,‬אף‬
‫שהמחוקקים בקלימפודיה אינם נבחרי ציבור‪ ,‬ואף שהחלטותיהם מתקבלות בדרך כלל ברוב קולות‪ .‬היות‬
‫והעיקרון מחייב שהחקיקה תיעשה ברוב קולות בכל המקרים‪ ,‬ונאמר שלעתים סעיף זה לא מתקיים‪ ,‬נצפה‬
‫שייטענו כי אינה תואמת את העיקרון האמור אף שהמחוקקים הם דווקא כן נבחרי ציבור‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות‬

‫שהסעיף האופציונלי מתקיים‪ ,‬היא לא תואמת את העיקרון שכן סעיף החובה לא מתקיים במלואו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬נכונה‪ .‬תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו‪ ,‬רצוי שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי המדינה‪,‬‬
‫ומכל מקום‪ ,‬חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות‪ .‬אם כן‪ ,‬בהחלט יש הגיון בטענה שלפיכך‪ ,‬החקיקה‬
‫של בית המחוקקים בקלימפודיה‪ ,‬הגם שחבריו אינם נבחרי ציבור‪ ,‬בכל זאת תואמת עיקרון זה‪ ,‬שהרי בכל‬
‫מקרה של מחלוקת בין המחוקקים החלטותיהם מתקבלות לפי דעת הרוב‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות שהסעיף‬
‫האופציונלי לא מתקיים (המחוקקים אינם נבחרי ציבור)‪ ,‬החקיקה תואמת את העיקרון המדובר‪ ,‬שהרי סעיף‬

‫החובה מתקיים (בכל מקרה של מחלוקת ההכרעה לגבי החקיקה מתקבלת ברוב קולות)‪.‬‬

‫‪ .18‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬

‫בראשית הפסקה נכתב כי למידת שפה זרה כרוכה בקושי ומאמץ רב‪ ,‬ולאחר מכן צוין כי כאשר דוברי שפות‬
‫שונות מתקשרים ביניהם בשפה שאינה שפת אמו של איש מהם‪ ,‬כושר הבעתם נפגם‪ .‬אם כן‪ ,‬ניתן לבין כי‬

‫כושר ההבעה שלהם נפגם משום שהם מתקשרים בשפה זרה להם‪ ,‬כלומר שפה שאינה שפת אמם‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬כושר ההבעה של דוברי השפות השונות הנזכרים בשורות ‪ 1-2‬נפגם‬
‫מכיוון שהם משוחחים בשפה שאינה שפת אימם‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬הדוברים אינם פונים זה לזה בשפות שונות‪ ,‬אלא בשפה ששניהם יכולים‬
‫להבין‪ ,‬אך כושר הבעתם נפגם משום שהיא אינה שפת האם של אף אחד מהם‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מן הפסקה עולה כי השפה הרשמית הנקבעת בכינוסים בין‪-‬לאומיים עשויה להיות‬
‫שפה זרה עבור חלק מהמשתתפים‪ ,‬ולכן‪ ,‬כאשר הם משוחחים זה עם זה כושר הבעתם נפגם (הרי היא אינה‬
‫שפת אמם)‪ .‬אם כן‪ ,‬ההשפעה על כושר ההבעה אינה נעוצה בכך שלא למדו את השפה הרשמית המדוברת‬

‫בכנס‪ ,‬אלא בכך שזו אינה שפת אמם ולכן הם חווים קושי להתבטא באמצעותה‪.‬‬