Page 9 - ver2
P. 9
תשובה ( )2אינה נכונה .תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו ,חובה שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי
המדינה ,ונוסף על כך ,חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות .לאחר מכן נטען כי לאור זאת ,החקיקה
בקלימפודיה ,אף שהיא נעשית תמיד ברוב קולות המחוקקים ,עדיין תואמת עיקרון זה ,שהרי את המחוקקים
בקלימפודיה בוחר הציבור .כלומר ,למרות שהחקיקה שומרת על סעיף אחד בעיקרון המוצג בראשית הפסקה
(מתבצעת ברוב קולות) היא עדיין תואמת אותו ,בגלל שהיא מקיימת גם את הסעיף השני (נעשית על ידי
נבחרי ציבור) .היות והחקיקה בקלימפודיה תואמת את העיקרון במלואו אין סיבה לקשור בין חלקי המשפט
בקשר של ניגוד למצופה (״אף ש ,...היא עדיין..״) .נצפה שייטענו שהיא תואמת את העיקרון בגלל שהיא
מקיימת את שני סעיפיו ,ולא למרות שאחד מהם מתקיים אך גם השני.
תשובה ( )3אינה נכונה .תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו ,רצוי שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי
המדינה ,ומכל מקום ,חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות .כלומר ,העיקרון מחייב שהחקיקה תתקבל
ברוב קולות ,ורצוי אך לא חובה שהיא תתבצע על ידי הציבור או נבחריו .אם כן ,אין היגיון בטענה שלפיכך
החקיקה בקלימפודיה ,הנעשית במקרים מסוימים גם נגד רצון הרוב ,אינה תואמת עיקרון זה ,אף
שהמחוקקים בקלימפודיה אינם נבחרי ציבור ,ואף שהחלטותיהם מתקבלות בדרך כלל ברוב קולות .היות
והעיקרון מחייב שהחקיקה תיעשה ברוב קולות בכל המקרים ,ונאמר שלעתים סעיף זה לא מתקיים ,נצפה
שייטענו כי אינה תואמת את העיקרון האמור אף שהמחוקקים הם דווקא כן נבחרי ציבור .כלומר ,למרות
שהסעיף האופציונלי מתקיים ,היא לא תואמת את העיקרון שכן סעיף החובה לא מתקיים במלואו.
תשובה ( )4נכונה .תחילה מוצג בפנינו עיקרון ולפיו ,רצוי שהציבור או נבחריו הם שיחוקקו את חוקי המדינה,
ומכל מקום ,חקיקה חייבת להתקבל תמיד ברוב קולות .אם כן ,בהחלט יש הגיון בטענה שלפיכך ,החקיקה
של בית המחוקקים בקלימפודיה ,הגם שחבריו אינם נבחרי ציבור ,בכל זאת תואמת עיקרון זה ,שהרי בכל
מקרה של מחלוקת בין המחוקקים החלטותיהם מתקבלות לפי דעת הרוב .כלומר ,למרות שהסעיף
האופציונלי לא מתקיים (המחוקקים אינם נבחרי ציבור) ,החקיקה תואמת את העיקרון המדובר ,שהרי סעיף
החובה מתקיים (בכל מקרה של מחלוקת ההכרעה לגבי החקיקה מתקבלת ברוב קולות).
.18התשובה הנכונה היא (.)1
בראשית הפסקה נכתב כי למידת שפה זרה כרוכה בקושי ומאמץ רב ,ולאחר מכן צוין כי כאשר דוברי שפות
שונות מתקשרים ביניהם בשפה שאינה שפת אמו של איש מהם ,כושר הבעתם נפגם .אם כן ,ניתן לבין כי
כושר ההבעה שלהם נפגם משום שהם מתקשרים בשפה זרה להם ,כלומר שפה שאינה שפת אמם.
תשובה ( )1נכונה .כפי שהוסבר לעיל ,כושר ההבעה של דוברי השפות השונות הנזכרים בשורות 1-2נפגם
מכיוון שהם משוחחים בשפה שאינה שפת אימם.
תשובה ( )2אינה נכונה .כאמור ,הדוברים אינם פונים זה לזה בשפות שונות ,אלא בשפה ששניהם יכולים
להבין ,אך כושר הבעתם נפגם משום שהיא אינה שפת האם של אף אחד מהם.
תשובה ( )3אינה נכונה .מן הפסקה עולה כי השפה הרשמית הנקבעת בכינוסים בין-לאומיים עשויה להיות
שפה זרה עבור חלק מהמשתתפים ,ולכן ,כאשר הם משוחחים זה עם זה כושר הבעתם נפגם (הרי היא אינה
שפת אמם) .אם כן ,ההשפעה על כושר ההבעה אינה נעוצה בכך שלא למדו את השפה הרשמית המדוברת
בכנס ,אלא בכך שזו אינה שפת אמם ולכן הם חווים קושי להתבטא באמצעותה.

