Page 9 - ver2
P. 9

‫להבין כי החוקרים בוחנים את מגמת ההשפעה של סוג התוכן אליו נחשפו הנבדקים על מידת‬
                                                                                           ‫האמון שנתנו באדם זר‪.‬‬

                   ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬מכיוון שכלל הנבדקים לקחו חלק באינטראקציה זהה‪ ,‬אשר בסופה‬
                   ‫הועלתה בפניהם בקשה שההיענות או הסירוב לה מעידים על נכונותם לתת אמון באדם זר‪,‬‬
                   ‫אזי שלא ייתכן כי החוקרים ביקשו לבדוק מה השפעתה של האינטראקציה על נכונותם של‬
                 ‫הנבדקים לעשות כן‪ ,‬שהרי אין בחלוקת הנבדקים לקבוצות וייחודן לפי סוג התוכן שאליו הם‬

                                                                             ‫נחשפו כל צורך כדי לבדוק שאלה זו‪.‬‬
                   ‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬מן האמור אכן עולה כי החוקרים ביקשו לבדוק את השאלה האם חשיפה‬
                  ‫למעשי נוכלות גורמת לירידה במתן אמון בזרים‪ ,‬שהרי חשיפתם של מחצית הנבדקים לתוכן‬

                       ‫הנוגע למעשי נוכלות ובדיקת נכונותם לתת אמון בזרים בהשוואה לנכונותם של מי שלא‬
                 ‫נחשפו לכך לעשות כן‪ ,‬מלמדות האם החשיפה למעשי גורמת לירידה במתן אמון בזרים – אם‬

                   ‫יתברר כי בקרב מי שנחשפו למעשי נוכלות היה שיעור הנבדקים שנענו לבקשת החוקר נמוך‬
                  ‫משיעור הנבדקים שנענו לכך בקרב הנבדקים שלא נחשפו למעשי נוכלות‪ ,‬ניתן היה לקבוע כי‬

                                                ‫החשיפה לתוכן מעין זה היא שגרמה לירידה במתן אמון בזרים‪.‬‬
                 ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬השאלה האם חשיפה למעשי נוכלות משפיעה על מידת האמינות שבני‬
                ‫אדם מייחסים למוצרים אינה מתאימה להיות השאלה שביקשו החוקרים לבדוק‪ ,‬שהרי נאמר‬

                                                    ‫כי הדיון בטיב המוצרים כלל לא היווה חלק ממטרת הניסוי‪.‬‬
                 ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬השאלה העוסקת בדבר טיב השפעתה של חשיפה לתכנים מטרידם על‬
                ‫נכונותם של בני אדם לעזור לזולת השרוי במצוקה אינה מתאימה להיות השאלה אותה ביקשו‬
                 ‫החוקרים לבדוק‪ ,‬שהרי שתי קבוצות הנבדקים נחשפו לתכנים מטרידים‪ .‬מכאן שהשוואה בין‬

                     ‫שיעור הנבדקים שנענו לבקשת המראיין בכל קבוצה‪ ,‬אין בה כדי ללמוד מהי השפעתה של‬
                                       ‫חשיפה לתכנים מעין אלה על נכונות האדם לעזור לאדם השרוי במצוקה‪.‬‬

                                                                                         ‫‪ .17‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
                         ‫כדי לקבוע איזה מן הנתונים שמופיעים בתשובות אינו מתאים להיות אחד מהנתונים‬
                   ‫שעליהם התבססה מדיניות חברת האשראי‪ ,‬נפשט תחילה את עיקרי המדיניות‪ ,‬ולאחר מכן‬

                                                                             ‫נבחן כל אחד מן הנתונים לאור זאת‪.‬‬

                    ‫מדיניות חברת האשראי נשענת על ההנחה שלפיה במקרים בהם הכתובת למשלוח שצוינה‬
                  ‫בעת הזמנה שהתבצעה באינטרנט רחוקה יותר מ‪ 50-‬ק"מ מכתובתו של בעל כרטיס האשראי‬

                     ‫כפי שמופיעה ברישומי החברה‪ ,‬קיים סיכוי גדול שהעסקה התבצעה על ידי אדם שגנב את‬
                     ‫כרטיס האשראי ולא על ידי בעליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬במצב האמור‪ ,‬מתנה החברה את ביצוע העסקה‬
                     ‫באישור טלפוני של בעל הכרטיס‪ .‬כלומר‪ ,‬חברת האשראי מניחה שציון כתובת בעת ביצוע‬

                                                                           ‫העסקה רחוקה מעיד על ניסיון הונאה‪.‬‬

                  ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬העובדה שאמנם לעתים הקונים מבקשים לשלוח את המוצרים שקנו‬
                      ‫למקום עבודתם‪ ,‬אך רובם מתגוררים במרחק של לא יותר מ‪ 50-‬ק"מ משם אכן מתאימה‬
                    ‫להיות אחד הנתונים שעליהם מבוססת מדיניות חברת האשראי‪ ,‬שהרי עולה ממנה כי ציון‬

‫‪9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13