Page 8 - ver2
P. 8
הללו שירת את העומדים בשלטון (בעלי שררה = מי שיש בידיו סמכות שלטונית) באותו
האופן ,שכן הם נעזרו בהם ליצירת לאומיות בקרב בני עמם.
אם כן ,הרעיון המרכזי בדבריו של וסרמן הינו שאמנם משמעות מושגים מחוללי לאומיות
השתנתה עם הזמן ,אך מנהיגים השתמשו בהם מאז ומעולם.
תשובה ( )1אינה נכונה .הטענה שמופיעה בתשובה זו אמנם נכונה ,שהרי אכן עולה מן האמור
שאף שדורות רבים מפרידים בין יוליוס קיסר לצ'רצ'יל ,המונחים "עם"" ,אומה" ו"מולדת"
היו עשויים לשמש את שניהם ,אך אין היא משקפת את הרעיון המרכזי שנידון בה ,שהרי
אזכורם של מנהיגים אלה הובא בפסקה כדוגמה ("למשל") לחלק מטענתו של וסרמן ,ואין
בתשובה זו כל התייחסות לכך שחל שינוי במשמעות המושגים האמורים לאורך התקופות
השונות.
תשובה ( )2אינה נכונה .מן האמור בתשובה זו עולה כי הפסקה עוסקת באופן בו הגדירו עמים
ואומות את עצמם ,בעוד שהדבר כלל אינו נידון בפסקה ,שכן היא עוסקת בשינוי שחל
במשמעות המונחים לאורך הזמן ,וכן בכך שהם שימשו את המנהיגים לצורך יצירת תחושת
לאומיות.
תשובה ( )3נכונה .האפשרות שמופיעה בתשובה זו אכן משקפת את דבריו של וסרמן בצורה
הטובה ביותר ,שהרי דבריו עוסקים בכך שמאז ומעולם נזקקו מנהיגים למונחים מחוללי
לאומיות ,אף שאלה שינו את מובנם עם הזמן.
תשובה ( )4אינה נכונה .מן האמור אמנם עולה כי משמעות מונחי יסוד מחוללי לאומיות
הייתה שונה בפי יוליוס קיסר ופי צ'רצ'יל ,אך הרעיון המרכזי בדבריו של וסרמן אינו
שמשמעות המושגים הללו הייתה שונה בין שני המנהיגים הספציפיים הללו ,שכן הוא השתמש
בהם כדי להדגים את הטענה בדבר השינוי שחל במשמעות המושגים ,על אף שבכל תקופה
מנהיגים היו זקוקים להם ,דבר שכלל לא זכה להתייחסות באמור בתשובה זו.
.16התשובה הנכונה היא (.)2
כדי לקבוע איזו מן השאלות שמופיעות בתשובות היא המתאימה ביותר להיות השאלה
שביקשו החוקרים לבדוק ,נעמוד תחילה על פרטי הניסוי אשר מתוארים בפסקה.
מפרטי הניסוי עולה כי המאפיין היחידי שהבחין בין שתי קבוצות הנבדקים בניסוי היה סוג
התוכן אליו נחשפו בעודם ממתינים לתורם .למחצית מהנבדקים הוצגה כתבה על תרמיותיו
של נוכל שטרם נתפס ,ולמחציתם הוצגה כתבה על אסון אקלימי .לאחר שדן כל נבדק עם
המראיין על טיב המוצר (המטרה שלכאורה לשמה זומנו) סיפר לו המראיין (שהיה למעשה
אחד החוקרים) כי שכח את ארנקו בבית וביקש ללוות ממנו כסף לנסיעות ולמזון בהבטיחו
להחזיר לו את הכסף .החוקרים בדקו כמה מן הנבדקים מכל קבוצה נענו לבקשה.
אם כן ,ניתן להבין שבקשת החוקרים נועדה למעשה לבדוק את מידת האמון שנתנו הנבדקים
באדם זר ,שהרי אין ערובה אמתית לכך שהם אכן יקבלו את כספם בחזרה .מכיוון שנבדק
שיעור הנבדקים בכל קבוצה אשר אכן נענו לבקשה זו ,דהיינו נתנו אמון באדם זר ,אפשר
8