Page 9 - ver1
P. 9

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
                   ‫טרם הצגת רצח האב בימי האדם הקדמון בפסקה נאמר כי פרויד ראה בדת מעין הפרעה נפשית‬
              ‫קולקטיבית‪ ,‬שמקורה בתסביך אדיפוס הכלל – אנושי (שורות ‪ .)19-20‬כלומר‪ ,‬הוא ניתח את הדוגמה‬
                   ‫דרך אותם העקרונות והמאפיינים של התסביך האדיפלי שתוארו בפסקה הקודמת‪ .‬מכאן‪ ,‬שאם‬
             ‫"מעשים אלה של רצח אב גררו תחושות כבדות של אשם וחרטה‪ ,‬ועל כן הודחקו מן הזיכרון הקיבוצי‬
             ‫למשך דורות רבים" (שורות ‪ ,)22-23‬אזי שהם מהווים דבר שההכרה בו עלולה לגרום למצוקה נפשית‬
                   ‫חריפה‪( .‬שכן מנגנון ההגנה מסייע להדחיק תכנים שההכרה בהם עלולה לגרום למצוקה נפשית)‪.‬‬

                   ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬פריצת סימפטום של הפרעה נפשית קשה אל פני השטח מתרחשת לאחר‬
                                    ‫שהתוכן המודחק דלף מן הלא – מודע‪ ,‬וכאמור‪ ,‬הרצח הוא למעשה התוכן הזה‪.‬‬

             ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬רצח האב מדגים חוויה קשה מדי שההכרה בה עשויה לגרום למצוקה‬
             ‫נפשית קשה‪ ,‬שכן תוכן זה הודחק ופריצתו מאוחר יותר השפיעה על החברה‪ ,‬כשם שפריצת תוכן מעין‬

                                                           ‫זה עלול להשפיע על האדם‪ ,‬כפי שהוסבר בפסקה השנייה‪.‬‬
                   ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מעשה הרצח לא היווה חלק מהפולחן‪ ,‬אלא פריצתו של תוכן זה לתודעה‬

                                                                    ‫מאוחר יותר הביאה להיווצרות הפולחן המתואר‪.‬‬
           ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬ביטוי מסולף ומוסווה של תכנים שהודחקו הוא תוצאה של דליפת תוכן מודחק‬

                                                            ‫מהלא מודע‪ ,‬וכאמור‪ ,‬רצח האב הוא למעשה התוכן הזה‪.‬‬

                                                                                             ‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)1‬‬
             ‫בפסקה השלישית נאמר כי "כאשר פרץ התוכן המודחק החוצה‪ ,‬בצורה מוגברת‪ ,‬הותמרה דמות האב‬

                  ‫בדמותה של חיית השבט‪ ,‬הטוטם‪ ,‬שסביבה התרכזו טקסים פולחניים‪ ,‬מנהגים ואיסורים‪ .‬לאחר‬
                  ‫שלבים של הפשטה ועיבוד הוחלף הטוטם ברעיון האל‪ ,‬והתפתח לכלל האמונה המונותאיסטית"‬
             ‫(שורות ‪ .)23-26‬אם נבחן את הדוגמה של שבט עין – הנחש בהשוואה לדבריו של פרויד‪ ,‬ניתן להבין כי‬
               ‫המנהגים של שבט זה מקבילים למנהגים שהוחלפו בסופו של דבר ברעיון האל‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא עברו את‬

                                                 ‫שלבי העיבוד וההפשטה‪ ,‬כפי שהתרחשו בתרבויות מונותאיסטיות‪.‬‬

                  ‫תשובה (‪ )1‬נכונה‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬נראה כי המנהגים של שבט עין – הנחש לא עברו שלבים של‬
                                                            ‫הפשטה ועיבוד אשר התרחשו בתרבויות מונותאיסטיות‪.‬‬

           ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬המנהגים מקבילים כאמור לטוטם שהוחלף בסופו של דבר ברעיון האל‪ .‬כלומר‪,‬‬
                                                                ‫לא עברו את התהליך שהביא לאמונה מונותאיסטית‪.‬‬

                  ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מעשי רצח אב הם התוכן שפריצתו הולידה את הפולחן ומנהגי שבט עין –‬
                                                                          ‫הנחש מקבילים למנהגים של הפולחן עצמו‪.‬‬

               ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬תשובה זו מתייחסת לדחפים מודחקים של ראש השבט באופן ספציפי ואילו‬
                                          ‫פרויד בהתייחסותו לתרבות כלשהי עוסק בתודעה ובדחפים קולקטיביים‪.‬‬

                                                                                             ‫‪ .22‬התשובה הנכונה היא (‪.)4‬‬
                      ‫נקרא את המשפט ממנו לקוחה ההפניה‪" :‬גם הקהילייה המדעית לא חסכה מפרויד את שבט‬
             ‫ביקורתה" (שורות ‪ .)27-27‬ממשפט זה ניתן להבין כי לא מדובר ב"שבט" במובן של קבוצת אנשים‪ ,‬כי‬

                               ‫אם ב"שבט" במובן של מקל המשמש להלקאה‪ ,‬כמו בביטוי "חושך שבטו שונא בנו"‪.‬‬

‫‪9‬‬
   4   5   6   7   8   9   10