Page 10 - index
P. 10
מועד חורף 2022 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
בשנת 1858פרסם החוקר הבריטי ויליאם גלדסטֹון מחקר מעמיק על האיליאדה והאודיסאה ,מן היצירות המכוננות ( )1
של תרבות המערב ,שנכתבו לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנים בידי המשורר היווני הומרוס .אחד מן הממצאים ( )5
המפתיעים ביותר שהעלה גלדסטון במחקרו הוא שאף שבאיליאדה ובאודיסאה יש תיאורים רבים של השמיים ושל
הים ,הצבע הכחול אינו נזכר בהן .הים של הומרוס הוא "כמו יין" או "כמו פרח הסיגלית" ,אך לעולם לא "כחול",
ולא זו בלבד אלא שגם צבעיהם של עצמים אחרים מתוארים באופן משונה מאוד :הדבש למשל הוא ירוק והסוסים
אדומים .גלדסטון טען שתיאורים אלו מלמדים שהומרוס ובני תקופתו ראו את העולם בצבעים שונים מהצבעים
שאנו רואים ,וסבר שההסבר לכך הוא שראייתם לא הייתה מפותחת כשלנו.
טענתו של גלדסטון הייתה מהפכנית :תורת האבולוציה ,שלפיה התכונות הפיזיות של כל מין חי התפתחו במרוצת
הדורות ,עדיין הייתה בחיתוליה ,והרעיון שיכולת בסיסית כמו ראיית צבעים עשויה להשתנות ולהתפתח נראה ( )10
מרחיק לכת .ואולם ,טענה זו מצאה תימוכין במחקר שפרסם הבלשן לַ ָצרּוס גָייגֶר כמה שנים לאחר מכן .גייגר בחן ( )15
את אזכורי הצבעים בכתביהן הקדומים של תרבויות רבות ,ומצא שהצבעים היחידים ששמם נזכר בכתבים העתיקים
ביותר הם שחור ,לבן ואדום .בכתבים מאוחרים יותר נזכרים גם הצהוב והירוק ,ואילו הכחול נזכר רק בכתבים
המאוחרים ביותר שבחן .גייגר סבר שהעובדה שההתפתחות הזאת התחוללה בדיוק באותו הסדר בתרבויות שונות
ברחבי העולם ,מלמדת שבחלוף הדורות חל שינוי ביכולת הפיזיולוגית של בני האדם לראות צבעים ולהבחין ביניהם.
ואולם ,עם התבססות תורת האבולוציה התגבשה ההבנה שביחס לזמן הדרוש להתרחשות שינויים אבולוציוניים,
פרק הזמן שחלף מאז חיבור הכתבים העתיקים ביותר שבחן גייגר ועד ימינו הוא זניח.
בראשית המאה העשרים נמצאו עדויות המרמזות כי מקור התופעה אכן אינו פיזיולוגי .אנתרופולוגים בדקו כיצד
בני שבטים מבודדים משתמשים בשמות צבעים ,והממצאים שהם העלו בתחילה נראו דומים לממצאיו של גייגר:
בשפותיהם של כל השבטים שנבדקו יוחדו שמות לצבע השחור ,ללבן ולאדום; בכמה מן השבטים היו גם שמות לצבע
הירוק או לצהוב; ורק בשפותיהם של שבטים מעטים היה שם לצבע הכחול .כשנתבקשו בני השבטים שלא היה ( )20
בשפתם שם לצבע הכחול לתאר את השמיים ,למשל ,היו שתיארו אותם כירוקים והיו שתיארו אותם כשחורים.
ואולם ,כשהראו להם האנתרופולוגים עצם שצבעו כחול וביקשו מהם לאתר עצם שצבעו דומה ,הצליחו כולם לעשות
זאת.
מדוע אפוא תיארו בני השבטים את השמיים כירוקים או כשחורים? הבלשן גיא דויטשר מסביר כי מי שגדל בתרבות
שאין בלשונה שם לצבע הכחול ,רגיל להתייחס לכחול כלגוון של צבע אחר -ירוק או שחור למשל .אומנם הוא רואה () 25
את אותה קשת צבעים כמונו ,אך בשפתו חלוקתה לצבעים נפרדים ,הראויים לשם משל עצמם ,היא חלוקה שונה. () 30
ואולם ,אם ההתייחסות לצבעים תלויה בתרבות ,כיצד אפשר להסביר את העובדה ששמות הצבעים נוספו לכל
השפות באותו הסדר? דויטשר מציע להסביר זאת כך :כיוון שהצבע האדום ,צבע הדם ,מסמן סכנה ,בכל התרבויות
יוחד לו שם כבר בזמן קדום מאוד .הצבעים ירוק וצהוב חשובים לאיתור צמחייה ולזיהוי מידת הבשלות של הפרי,
ולכן בתקופה מעט מאוחרת יותר יוחדו גם להם שמות .לצבע הכחול ,לעומת זאת ,יש זיקה מצומצמת להישרדות,
ואף שנוכחותו בעולם בולטת מאוד ,היו בני האדם יכולים לחיות כל חייהם בלי להזדקק לשם המיוחד לו.
השאלות
. 18איזה מן המשפטים הבאים מסכם את ממצאי מחקרו של גלדסטון המתוארים בפסקה הראשונה באופן הטוב ביותר?
( ) 1באיליאדה ובאודיסאה שמות הצבעים משמשים לעיתים לתיאור עצמים שלא היינו מצפים שישמשו בתיאורם,
ותופעה זו בולטת במיוחד בשימוש בשם הצבע הכחול
( ) 2באיליאדה ובאודיסאה עצמים כחולים מתוארים בלי שיוזכר שם הצבע הכחול ,ואילו בתיאורים של עצמים
שצבעם אחר כן נזכרים שמות הצבעים שלהם
( ) 3באיליאדה ובאודיסאה לא מתוארים עצמים שאנו רואים ככחולים ,ועצמים שצבעם אחר מתוארים באופן
משונה
( )4באיליאדה ובאודיסאה לא נזכר שם הצבע הכחול ,ושמותיהם של צבעים אחרים אינם משמשים תמיד לתיאור
העצמים שהיינו מצפים שיתארו
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
