Page 18 - index
P. 18

‫מועד סתיו ‪2023‬‬  ‫‪- 17 -‬‬  ‫חשיבה מילולית ‪ -‬פרק שני‬

                                    ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-19‬‬

                        ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

‫הביולוג רואה במדבר אזור שנופו מתאפיין בצמחייה דלילה‪ .‬מתכנן הערים רואה בו אזור דל‪-‬אוכלוסין‪ .‬הגאולוג‬              ‫(‪	)1‬‬
‫מצביע על תהליכי סחיפה ובלייה של הקרקע‪ .‬ואולם‪ ,‬המאפיין הבולט ביותר במדבר הוא האקלים‪ ,‬שכן הגורמים‬

  ‫העומדים מאחורי כל התופעות הללו הם כמותם הזעומה של המשקעים ותדירותם הנמוכה‪ .‬הגשמים הם אפוא‬
        ‫גורם קריטי‪ ,‬המעצב במדבר יותר מבכל אזור אחר את פני השטח ואת אורח החיים של כלל הצומח והחי‪.‬‬

‫יש להבחין בין גשם המשתרע על פני שטח נרחב לבין גשמים המצטמצמים לכדי "טלאים"‪ .‬גשמים אלו נקראים‬                    ‫(‪	)5‬‬
  ‫״גשמי קונווקציה״‪ ,‬והם חלק הארי של גשמי המדבר‪ .‬גשמי הקונווקציה מתאפיינים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בעוצמה רבה‬
   ‫ובאי‪-‬סדירות‪ .‬מאפיינים אלו מקשים על צמחים ועל בעלי חיים המתקיימים במדבר‪ .‬כך למשל‪ ,‬צמח שנבט‬
  ‫לאחר הגשם‪ ,‬או ביצת חילזון שזה עתה הוטלה‪ ,‬זקוקים ללחות מתמדת בקרקע‪ .‬כדי להתגבר על קשיים אלו‪,‬‬
                    ‫"נאלצו" הצמחים ובעלי החיים להתאים את עצמם לתנאים הנוצרים בעקבות גשמי המדבר‪.‬‬

‫האי‪-‬סדירות של גשמי המדבר מתבטאת הן במרחב והן בזמן‪ .‬אי‪-‬סדירות במרחב פירושה שגשמי המדבר אינם‬                      ‫(‪	)10‬‬
   ‫יורדים בשטחים נרחבים‪ ,‬אלא מתרכזים בנקודות מצומצמות שאינן קבועות‪ .‬ואולם‪ ,‬הגשם היורד בנקודות‬                   ‫(‪	)15‬‬
  ‫אקראיות אלו מתנקז בסופו של דבר לתוך הוואדיות‪ .‬אפשר לומר אפוא שהאקראיות בהרטבת הקרקע בתוך‬
    ‫הוואדיות קטנה בהרבה מזו שמחוצה להם‪ .‬שונּות זו מתבטאת בתפוצת הצומח ובעלי החיים‪ .‬צמחים רב‪-‬‬

 ‫שנתיים‪ ,‬שתלותם בהימצאות מתמדת של מים היא רבה יחסית‪ ,‬יצטופפו בתוך הוואדיות ובמקומות שבהם מי‬
‫תהום מפעפעים אל פני השטח‪ .‬בכתמי הלחות המעטים שנוצרים מחוץ לוואדיות תתפתח צמחייה חד‪-‬שנתית‪,‬‬

                                                             ‫שהצליחה להתאים את עצמה לתופעת האי‪-‬ודאות‪.‬‬

   ‫כאמור‪ ,‬קיימת גם אי‪-‬סדירות בזמן‪ .‬הפוגה של חודש בין גשם לגשם בעונה הגשומה אינה בגדר תופעה נדירה‪,‬‬                   ‫	‬
   ‫ותיתכן עצירת גשמים אף למשך כמה שנים‪ .‬יש לכך השפעה על הזרעים הממתינים לגשם כדי לנבוט‪ ,‬שכן הם‬                  ‫(‪	)20‬‬

     ‫זקוקים לאספקת מים גם לאחר הנביטה כדי להמשיך לשרוד‪ .‬לכן באדמת המדבר תתרחש נביטה רק לאחר‬                     ‫(‪)	25‬‬
    ‫גשם חזק‪ ,‬וגם אז לא כל הזרעים ינבטו‪ .‬סף הנביטה (הכמות המצטברת של גשם הנדרשת כדי לחולל נביטה)‬

      ‫עולה ככל שהאזור צחיח יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסף יורד כאשר הגשם מופיע בחורף ועולה כאשר הוא מופיע בקיץ‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שההסתברות למזג אוויר גשום גדולה יותר בחורף‪ .‬כלומר‪ ,‬בטרם ינבטו‪ ,‬הזרעים "מחשבים" את‬
‫סיכויי ההצלחה שלהם לשרוד ולהתרבות‪ ,‬סיכויים התלויים בהמשך אספקת המים גם לאחר שינבטו‪ .‬משום כך‪,‬‬

       ‫בסוף החורף‪ ,‬כשלא צפויים לרדת גשמים נוספים‪ ,‬לא תתרחש נביטה‪ .‬מאפייני תהליכים אלו מזכירים את‬
  ‫הפעילות בבורסת המניות בקשר להחלטה מתי וכמה להשקיע‪ ,‬כאשר מחשבים את סיכויי הרווח לעומת סיכוני‬
‫ההפסד; אלא שהפסד בבורסה של הטבע פירושו הכחדה‪ .‬לכן‪ ,‬כשנטייל במדבר בחודש מאי ולא נראה כל נביטה‪,‬‬

     ‫אפילו ירד לא מכבר גשם חזק‪ ,‬אל לנו לתמוה‪ :‬האבולוציה דאגה לסלק מן הבורסה של הטבע את המהמרים‬
                                                                                   ‫הנוטים להסתכן יתר על המידה‪.‬‬

                        ‫השאלות‬

                ‫‪ 	.19‬איזה מהבאים אינו נמנה עם "התופעות הללו" (שורה ‪?)3‬‬

                           ‫(‪ 	)1‬צמחייה דלילה‬
                        ‫(‪ 	)2‬אוכלוסייה דלילה‬

                            ‫(‪ 	)3‬סחיפת קרקע‬
                            ‫(‪ 	)4‬מיעוט גשמים‬

                                                                                                           ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬
‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23