Page 10 - 0913
P. 10
מועד אוקטובר 2013 חשיבה מילולית -פרק ראשון - 9 -
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
האנתרופולוג הצרפתי קלֹוד לוי-שטראוס נחשב אחד ממובילי ה ְס ְטרּו ְקטּוָרליזם ,זרם הגּות המניח כי ביסודן של כל ( )1
התופעות התרבותיות עומדות תבניות יסוד (סטרוקטורות) משותפות .בספרו "מבט מרחוק" כתב לוי-שטראוס: ( )5
() 10
"ביפנית ,המילה 'מוצ'ו' יכולה להיות הן כינוי לחתול ,הן כינוי לנער צעיר .בשפות ָקריּביות מסוימות מילים
המציינות את שמותיהן של חיות בית שונות עשויות לשמש גם ככינויים לבני דור הנכדים .יש עדויות רבות
להתייחסות לשונית דומה לאנשים ולחיות ,בקרב תרבויות שונות" .קיומן של תבניות לשוניות כאלו ,המשותפות
לשפות שונות ,שימש את לוי-שטראוס לחיזוק אחת מטענותיו המרכזיות :ההבדל בין דרכי החשיבה של האדם
"התרבותי" לדרכי החשיבה של האדם "הפרימיטיבי" אינו מהותי ,ומבחינה זו אי-אפשר לדבר על תרבויות שונות
במונחים של עליונות או נחיתות .אמנם ,התנאים הסביבתיים המסוימים שבהם חברה כלשהי מתקיימת מעוררים
צרכים ייחודיים המשפיעים על כיווני ההתפתחות של שפתה ושל תרבותה ,אך עם זאת ,מבני החשיבה של חבריה
דומים מאוד למבני החשיבה בחברות אחרות ,רחוקות ממנה מבחינה גאוגרפית ככל שיהיו.
המחשבה הסטרוקטורליסטית צמחה במידה רבה מתוך מחקרים בתחום הלשון והספרות ,שבהם נערכו בדיקות
משוות של תופעות לשוניות בשפות שונות .אחד מאלה היה מחקרו של הבלשן פֶרדינָן דה-סֹוסיר ,שהציע בסוף
( )15
המאה ה 19-נוסחה לתיאור מבנה הבסיס של מילה בשפה .לפי המודל שלו ,מילה מקשרת בין שני מישורים
שונים :המסמן והמסומן .למשל ,המסמן של 'חתול' הוא צירוף גרפי בן ארבע אותיות (או צירוף קולי בן שתי () 20
הברות) המעלה באחת בדמיוננו את דמותה של החיה חתול .לעומת זאת ,המסומן הוא הרעיון שאליו המסמן מ ַכוון,
ובמקרה שלנו :חיית מחמד הולכת על ארבע ,בעלת פרווה וזנב ארוך .ואולם ,לא ישגה גם מי שיטען כי המסומן
של 'חתול' שונה לגמרי ,והוא :בעל חיים טמא שבשרו אסור למאכל -משום שכך הדבר מבחינתו .ואכן ,לעתים
קרובות נמצא אפיון בלתי אחיד של מסומן מסוים אצל משתמשים שונים .דה-סוסיר עמד על נקודה זו ,ואף ציין ( )25
נקודה נוספת :המסמן הוא על פי רוב שרירותי לחלוטין .כלומר ,אילו נבחר למסומן שהובא כאן ,בין שהוא נתפס
כחיית מחמד ובין שהוא נתפס כבעל חיים טמא ,מסמן אחר' ,פטיש' למשל ,זה לא היה משנה דבר בכל הנוגע לאופן () 30
שבו נתפסות תכונותיו של בעל החיים עצמו.
הדמיון שמצא לוי-שטראוס בין שפות שונות באשר ליחסי מסמן ומסומן מוכיח ,לטענתו ,את קיומן של
סטרוקטורות בסיסיות של המחשבה האנושית ,הניצבות ביסוד כל התרבויות .באופן דומה הוא השווה וניתח
מיתוסים ,סיפורי עם ומבנים מוזיקליים עממיים .ואולם ,עד מהרה עוררה שיטתו הסטרוקטורליסטית התנגדות,
גם מצד חוקרים שאימצו אותה בתחילת דרכם .אלה טענו כי לוי-שטראוס ,בהתמקדו ביחסים הקבועים שבין
מסמנים למסומניהם ,התעלם מאחת הנקודות המרכזיות במודל של דה-סוסיר ,זו הנוגעת לריבוי האפשרויות
לאפיון המסומן .עובדה זו ,לטענתם ,אינה מאפשרת מלכתחילה לערוך השוואה תבניתית בין תרבויות .כיצד
יוכל ,למשל ,חוקר צרפתי במוצאו ובתרבותו ,לערוך השוואה בין כינויי החיבה לחתול באינדונזיה לבין כינוייו
בסין ,אם אינו מבין בהכרח את המסומן של 'חתול' כפי שמבינים אותו מי ששפת אמם אינדונזית או סינית?
מחקר שכזה ודאי יתייחס אל החתול של הנחקרים כאל החתול של החוקר ,משום שזה האחרון אינו מכיר חתול
אחר.
השאלות
. 18על פי המודל של דה-סוסיר ,איזו מן האפשרויות הבאות היא מסמן של 'אח'?
( )1צירוף האותיות א' ו-ח'
( )2תנור לחימום הבית באמצעות עצים הבוערים בתוכו
( )3מטפל בחולים בבית חולים
( )4הדמות העולה בדמיוננו לשמע המילה 'אח'
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
