Page 18 - index
P. 18
מועד קיץ 2024 - 17 - חשיבה מילולית -פרק שני
קטע קריאה (שאלות )23-18
קראו בעיון את הקטע ,וענו על השאלות שאחריו.
ניצול חיות בידי בני אדם לצורכי לבוש ,מזון ,שעשועים ופולחן רווח בתרבויות רבות משחר ההיסטוריה ,אך ( )1
בתקופת הרנסנס ,בין המאה ה 14-למאה ה ,16-גדלו באירופה הניצול והציד של בעלי חיים לממדים חסרי ( )5
תקדים .באנגליה ,לדוגמה ,נעלמה כל אוכלוסיית הזאבים כבר במאה ה ,16-והשועלים שרדו רק משום
שהאצילים רצו להמשיך בציד שלהם ,שהיה מרכיב מרכזי בתרבות האצולה ברנסנס .החוקר פיטר סינגר העלה
בשנת 1975את ההשערה שהפילוסופיה ההומניסטית ששלטה בכיפה בתקופת הרנסנס ,פילוסופיה שהדגישה את
ייחודו של האדם ,תבונתו ורצונו החופשי ,העניקה משנה תוקף לתפיסה שלפיה בין בני האדם לבין בעלי החיים
יש חיץ מוחלט והיררכיה ברורה :האדם הוא יצור עליון ,וכל היצורים האחרים נבראו כדי לשרתו .תפיסה זו,
אליבא דסינגר ,הכשירה את הקרקע להגברת הניצול וההרג של בעלי החיים .ואולם ,בעת האחרונה חוקרים
טוענים שראייה זו של הגות הרנסנס פשטנית וחסרה.
לטענת ההיסטוריונית ג'ויס סולסברי ,בתקופת הרנסנס דווקא היטשטשו הגבולות בין בני האדם לבין בעלי ( )10
החיים .הדבר בא לידי ביטוי בתיאור החיות במשלים מתקופה זו כיצורים תבוניים ומדברים שהתנהגותם צריכה ( )15
לשמש מופת לבני האדם ,ובתפיסה שהחלה רווחת ולפיה מקצת התנהגויות האדם ,כמו גילויי אלימות ,יחסי מין
ואכילה ,הן ״חייתיות״ .לדברי סולסברי“ ,האנושי שבחיה" ו"החייתי שבאדם" הפכו אפוא דימויים רֹווחים דווקא
בתקופת הרנסנס .חיזוק לדעתה של סולסברי עולה מכתביהם של רופאים בני תקופת הרנסנס ,שבהם טענו
שמוחם של בעלי החיים אינו שונה במידה רבה ממוחו של האדם ,ולפיכך ייתכן שהם בעלי תבונה ואף שפה.
בקרב הוגי הרנסנס היו שהרחיקו לכת והצהירו שלחיות יתרון על האדם .בספרו ״שבחי הסכלות״ משנת 1509
טען ההומניסט ההולנדי ארסמוס שיכולתו הלשונית של האדם היא מקור לאומללות ולסבל ,וכי עיסוקו של ( )20
האדם במדע מעיד דווקא על חיסרון :האדם נזקק למדע כדי לשרוד .ג'מבטיסטה ג'לי ,סופר איטלקי ,פרסם
ב 1549-פרודיה על האגדה היוונית על מסעותיו של המלך אודיסאוס .ביצירתו של ג'לי מכשפה הופכת את בני
לווייתו של אודיסאוס לחיות ,ולאחר שאודיסאוס מציע להם לשוב להיות בני אדם ,כל חיה מונה את יתרונות
מינה החדש לעומת החסרונות שאפיינו את מצבה בעבר כבן אדם .רק הפיל משתכנע לבסוף לשוב להיות בן אדם.
מהחיבור עולה תמונה אידילית של בעלי החיים ,ולעומתה -ראייה קודרת למדי של מצב האדם.
לדברי ההיסטוריון בנימין ארבל ,בתקופת הרנסנס החלה הביקורת המוסרית על הציד .אומנם עוד קודם לכן
הושמעה ביקורת על הציד ,אך זו הושמעה בעיקר מפי חוגי הכנסייה ,שהאשימו את האצילים בעיסוק יתר בענייני ( )25
חול ושעשועים במקום בענייני אמונה .ברנסנס נשמעה לראשונה הסתייגות מציד בגלל האכזריות שיש בו כלפי
בעלי החיים ,וזאת אף אם היה מדובר בהרג חיות לצורך מאכל .ליאונרדו דה-וינצ'י ,מענקי הרוח של הרנסנס,
היה צמחוני ,וברשימותיו כתב על האדם“ :מלך החיות ,כך מתארים אותו ,אך אני הייתי מכנהו מלך חיות הטרף,
שכן הוא נמנע משחיטתן רק כדי שיולידו צאצאים למען בית הבליעה שלו ,שאותו הפך לקברם של כל בעלי
החיים".
במה נוכל אפוא לתלות את האשם לגורלם העגום של בעלי החיים בתקופת הרנסנס? לפי ארבל ,גורמים אחרים, () 30
כמו הגידול באוכלוסייה ,העלייה ברמת החיים ושכלול הכלים הטכנולוגיים ,הם שהובילו לגידול בניצול ובהרג של
בעלי החיים.
השאלות
. 18מה נועדה להדגיש המילה "דווקא" שבשורה ?10
( )1את הניגוד בין טענתה של סולסברי לבין טענת החוקרים הנזכרים בשורה 8
( )2את הטענה שטשטוש הגבולות התרחש בתקופת הרנסנס ולא קודם לכן
( ) 3את הניגוד בין טענתה של סולסברי לבין השערתו של סינגר
( )4את העובדה שבתקופת הרנסנס גברו הניצול והציד של בעלי חיי ם
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
