Page 56 - 0714

‫מועד יולי ‪2014‬‬ ‫ ‬

‫דוגמה לחיבור שרמתו גבוהה‬

‫החברה הישראלית עוסקת רבות באוכל ‪ -‬אם בבית ואם בחברה ובאמצעי‬ ‫‪1‬‬
‫התקשורת‪ .‬לדעתי‪ ,‬מדובר בתופעה חיובית‪ ,‬המאפשרת חיבור של תרבויות‬ ‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫שונות בלי לפגוע בייחודן‪ .‬בנוסף‪ ,‬האוכל הוא כלי שימושי בחיבור בין בני‬ ‫‪15‬‬
‫המשפחה וביצירת מסגרת משפחתית מאחדת‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫הסיבה המרכזית היא שעל ידי האוכל‪ ,‬אפשר לקרב בין תרבויות שונות אך גם‬
‫לשמור על ייחודן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אנשים רבים נחשפים למטבח הערבי ‪ -‬וכך גם‬

‫נפתחים לחברה הערבית ‪ -‬בתוכניות בישול שונות בטלוויזיה‪ ,‬או בכתבות‬
‫בעיתונים‪ .‬השימוש באוכל‪ ,‬נושא נייטרלי שלכל אדם יש גישה אליו‪ ,‬מאפשר להכיר‬

‫תרבויות שונות ואנשים מעדות שונות‪ ,‬וכך לגשר על ההבדלים והמחלוקות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לאוכל יש גם תפקיד בשימור תרבויות‪ :‬המזון המסורתי הוא אחד‬

‫מהסממנים של כל תרבות‪ ,‬ולכן שמירתו מסייעת לשמור על התרבות וייחודיותה‪.‬‬
‫יתרון נוסף ומרכזי לעיסוק באוכל הוא חיזוק קשרים‪ ,‬ובמיוחד במשפחה‪ .‬‬
‫ארוחות שבת וחג משפחתיות אינן מתמצות אך ורק באוכל עצמו‪ :‬מהות‬
‫הארוחה המשפחתית היא הישיבה המשפחתית המשותפת סביב השולחן‬

‫והשיחה בין בני הבית‪ .‬הארוחות נותנות הזדמנות קבועה לפגישה ושיחה בין‬
‫בני המשפחה‪ ,‬בתקופות בהן בני הבית פועלים או גרים מחוצה לו ואינם נפגשים‬

‫באקראיות‪ .‬גם הכנת האוכל והניקיון אחריו הם הזדמנות לשיתוף פעולה‬
‫ולחיזוק הקירבה במשפחה‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬יש שיגידו שההתעסקות המוגזמת באוכל מעידה על תרבות רדודה‬
‫ונהנתנית‪ .‬התשובה לכך‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היא בצורת ההתעסקות‪ .‬אם בארוחה‬
‫משפחתית מדגישים את טיב האוכל ולא את השיחה‪ ,‬אזי העיסוק באוכל אכן‬
‫רדוד ונהנתני‪ .‬אך אם מדגישים את המימד המשפחתי אז העיסוק אינו באוכל‪:‬‬
‫האוכל הוא כלי‪ ,‬והמשפחה היא המטרה‪ .‬אוסיף שבארוחות שבת וחג יש מקום‬

‫להוסיף את התרבות הדתית‪ ,‬וכך הארוחות יביאו גם מסרים חינוכיים‬
‫ותרבותיים לבני המשפחה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬אני חושבת שהעיסוק באוכל הוא תופעה חיובית‪ ,‬המאפשרת לקרב בין‬

‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬

‫‪55‬‬