Page 10 - 0216
P. 10

‫מועד פברואר ‪2016‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק ראשו	ן ‪- 9 -‬‬

                  ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                  ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

‫על פי עקרון הברירה הטבעית‪ ,‬העומד בבסיס תורת האבולוציה‪ ,‬ככל שתכונה תורשתית מסייעת לבעליה לשרוד‬            ‫(‪	)1‬‬
‫ולהתרבות‪ ,‬כך ג ֵדלה תפוצתה בדורות הבאים‪ .‬אם במין כלשהו של צבאים‪ ,‬למשל‪ ,‬ייוולדו במקרה פרטים בעלי‬          ‫(‪	)5‬‬

 ‫יכולת שמיעה חדה במיוחד‪ ,‬פרטים אלו יוכלו לחמוק מטורפים טוב יותר מפרטים ששמיעתם רגילה‪ ,‬וכך יעלו‬
‫הסיכויים שדווקא הם יזכו להעמיד צאצאים‪ .‬צאצאים אלו צפויים לרשת את תכונת השמיעה החדה‪ ,‬וכך תלך‬
‫תכונה זו ותיעשה נפוצה יותר ויותר במרוצת הדורות‪ .‬ברם‪ ,‬בקרב בעלי חיים רבים התפתחה ונָפוצה גם תכונה‬
‫שלכאורה אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון הזה‪ :‬נטיית הפרט להתנהג בצורה ַאלטרואיסטית‪ ,‬כלומר להעמיד‬

    ‫את טובתם של פרטים אחרים לפני טובתו שלו באופן המפחית מסיכוייו ‪ -‬בהשוואה לסיכוייהם של פרטים‬
       ‫אחרים ‪ -‬לשרוד ולהעמיד צאצאים‪ .‬חוקרי האבולוציה הגו כמה תאוריות בניסיון להסביר את התופעה‪.‬‬

       ‫אבי תורת האבולוציה‪ ,‬צ׳רלס ַדרווין‪ ,‬התייחס לסוגיה בספרו "מוצא המינים" בדיון במין מסוים של נמלים‪.‬‬      ‫	‬
‫במין זה כל הנמלים בקן מסוגלות‪ ,‬מבחינה פיזיולוגית‪ ,‬להתרבות‪ ,‬אך מרביתן אינן מעמידות צאצאים משל עצמן‪,‬‬       ‫(‪)	10‬‬

   ‫ותחת זאת מסייעות לאחיותיהן בלחימה‪ ,‬בליקוט מזון או בטיפול בצאצאי מלכת הקן‪ .‬דרווין התקשה למצוא‬          ‫(‪)	15‬‬
        ‫הסבר אבולוציוני הממוקד  בּ  פּרט להתנהגות האלטרואיסטית הזאת‪ ,‬ולכן פנה להסבר אבולוציוני הממוקד‬

 ‫בקבוצה‪ :‬אם התחרות על משאבים בין ִקנים שונים חריפה יותר מן התחרות הפנימית בכל קן‪ ,‬ואם שיתוף פעולה‬
‫בין הנמלים בקן ‪ -‬שאמנם מחייב הקרבה מצד כמה מהן ‪ -‬מקנה לקן יתרון על פני ִקנים אחרים‪ ,‬הרי שההתנהגות‬

                                                            ‫האלטרואיסטית אכן תשתמר ותתפשט בדורות הבאים‪.‬‬

‫באמצע המאה העשרים הציע החוקר ויליאם ַהמילטֹון פתרון אחר לבעיה‪ ,‬המתייחס אליה מזווית חדשה‪ :‬ברירה‬              ‫	‬
‫טבעית בין גֵנים‪ .‬המילטון הבחין כי בעלי חיים אלטרואיסטים נוהגים איפה ואיפה‪ ,‬וזאת גם בין חברים שונים‬       ‫(‪	)20‬‬
                                                                                                         ‫(‪)	25‬‬
     ‫בקבוצתם‪ :‬הם נכונים להגיש עזרה לקרובי המשפחה שלהם יותר מלפרטים אחרים‪ ,‬וההקרבה שהם מוכנים‬
‫להקריב עבורם גדולה יותר‪ .‬מן ההבחנה הזאת גזר המילטון כלל רחב יותר‪ :‬ככל ששני פרטים קרובים גנטית זה‬

    ‫לזה‪ ,‬כן הם נכונים לסייע זה לזה‪ .‬המילטון שיער שקיים גן האחראי להתנהגות אלטרואיסטית‪ ,‬וההתנהגות‬
     ‫האלטרואיסטית אינה מכוונת אלא לתרום להפצתו של הגן הזה‪ .‬למשל‪ ,‬אם הגן נפוץ בקרב טרמיטים מקן‬
     ‫מסוים‪ ,‬טרמיט המסייע לקן מגדיל את סיכויי חבריו‪ ,‬הנושאים גם הם את הגן‪ ,‬להתרבות ולהעביר את הגן‬
  ‫לאלטרואיזם לדור הבא ‪ -‬אפילו הטרמיט עצמו ישלם בחייו על הסיוע‪ .‬לפיכך‪ ,‬מה שנראה בעינינו כהתנהגות‬
   ‫אלטרואיסטית של הפרט אינו אלא "התנהגות אנוכית" של הגן‪ :‬ההקרבה שהפרט מקריב אמנם מפחיתה את‬

                                           ‫סיכוייו שלו להעמיד צאצאים‪ ,‬אבל תורמת לתפוצת הגן באוכלוסייה‪.‬‬

  ‫יש חוקרים הטוענים כי במקרים רבים הקושי שההתנהגות האלטרואיסטית מציבה בפני עקרון הברירה הטבעית‬              ‫	‬
‫הוא קושי מדומה בלבד‪ ,‬ואין בעיה לספק לה הסבר אבולוציוני הממוקד בפרט‪ .‬חוקרים אלו מטילים ספק בהנחת‬          ‫(‪	)30‬‬

     ‫המוצא‪ ,‬שההתנהגות במקרים אלו היא אכן אלטרואיסטית‪ :‬אפשר‪ ,‬הם טוענים‪ ,‬שהפסדו של ה"אלטרואיסט"‬
        ‫דווקא יוצא בשכרו‪ ,‬למשל אם עצם מעשה ההקרבה מקנה לו סטטוס חברתי גבוה‪ ,‬שיסייע לו למצוא זיווג‬

      ‫ולהעמיד צאצאים‪ .‬הסבר אחר מציג את המעשה האלטרואיסטי‪-‬לכאורה כחוליה בשרשרת ארוכה של יחסי‬
     ‫גומלין חברתיים‪ :‬פרט אחד מסייע לזולתו‪ ,‬ובתמורה הוא עצמו מקבל סיוע במועד אחר‪ ,‬ובטווח הארוך שיתוף‬

                                       ‫הפעולה מועיל לסיכויי ההישרדות והרבייה של כל פרט ופרט באותה חברה‪.‬‬

                                                                                  ‫השאלות‬

‫‪ 	.18‬על פי הפסקה הראשונה‪ ,‬מדוע “תלך תכונה זו ותיעשה נפוצה יותר ויותר במרוצת הדורות" (שורות ‪?)5-4‬‬

                                      ‫מאחר שיכולת השמיעה הולכת ומתחדדת מדור לדור‬  ‫(‪)1‬‬
‫מאחר שיכולת ההישרדות הגבוהה של הצבאים מביאה בהדרגה לידי היכחדות טורפיהם 	‬         ‫(‪)2‬‬
                                                                                  ‫(‪)3‬‬
              ‫מאחר שלצבאים ששמיעתם חדה סיכוי גבוה יותר לשרוד ולהעמיד צאצאים‬       ‫(‪)4‬‬
‫מאחר שצבאים ששמיעתם חדה אינם מתחרים על משאבים עם צבאים ששמיעתם רגיל 	ה‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15