Page 13 - index

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬

‫נשאלנו איזה מהגורמים המוצגים בתשובות אינו נזכר בפסקה השנייה כגורם שהצלחתו של מבע ביצועי‬
‫תלויה בו‪ .‬אם כן‪ ,‬נעמוד על עיקרי ומהות תנאים אלו לאור תוכן הפסקה האמורה‪.‬‬

‫בפסקה השנייה נכתב כי לפי אוסטין‪ ,‬מבע ביצועי לא יכול להיות נכון או שגוי‪ ,‬אך הוא יכול להיות מוצלח‬
‫או בלתי מוצלח‪ .‬על מנת שיהיה מוצלח‪ ,‬עליו לעמוד במספר תנאי הלימה‪ )1( :‬הוא צריך להיאמר מפי דובר‬
‫שמתאים להביע אותו באותו הקשר (זהות הדובר); (‪ )2‬עליו להתאים לתבנית לשונית מוסכמת שמשמעותה‬

‫מוכרת לדובר ולנמען; (‪ )3‬מידת הכנות – הדובר צריך להתכוון לדבריו‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬האופן שבו מבע מנוסח הוא אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪ ,‬על‬
‫המבע להתאים לתבנית לשונית מוסכמת שמשמעותה מוכרת לדובר ולנמען‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬היותו של המבע נכון או שגוי‪ ,‬אינו אחד מתנאי ההלימה שקובעים אם מבע ביצועי‬
‫מוצלח או לא‪ .‬כאמור‪ ,‬אוסטין טען שמבע ביצועי לא יכול להיות נכון או שגוי‪.‬‬

‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מידת הכנות של הדובר היא אכן אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫הדובר צריך להתכוון לדבריו על מנת שהמבע ייחשב מוצלח‪.‬‬

‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬זהות הדובר היא אכן אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪ ,‬המבע צריך‬
‫להיאמר מפי דובר שמתאים להביע אותו באותו הקשר‪.‬‬

‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬

‫הפסקה השלישית נפתחת באמירה ״ואולם‪ ,‬לאחר שביסס אוסטין את ההבחנה בין שני סוגי המבע‪ ,‬הוא‬
‫פונה למוטט אותה״‪ ,‬ולאחר מכן מוסבר האופן שבו אוסטין מוטט את ההבחנה הזו‪ .‬הוסבר כי כל מבע –‬

‫לא משנה מאיזה סוג – נושא משמעות מערב למשמעותו המילולית‪ ,‬ומורכב משלושה רבדים (מעשה‬
‫לוקוציוני‪ ,‬מעשה אילוקוציוני‪ ,‬והשפעה פרלוקוציונית)‪ .‬לבסוף נכתב כי את ההבחנה בין מבעים ביצועיים‬
‫למבעים קביעתיים אוסטין מחליף בהבחנה בין מבעים ביצועיים מפורשים‪ ,‬ובין מבעים ביצועיים שאינם‬

‫מפורשים‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא מוטט את ההבחנה בין מבעים ביצועיים לקביעתיים בכך שטען כי למעשה‪ ,‬כל‬
‫המבעים הינם ביצועיים‪ ,‬וההבחנה ביניהם נוגעת למפורשות (ביצועי מפורש‪ /‬ביצועי לא מפורש)‪.‬‬

‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬אוסטין לא קובע ששני סוגי המבע (קביעתי‪/‬ביצועי) אינם קיימים בעולם כלל‪ .‬שכן‬
‫לטענתו‪ ,‬כל המבעים הם קביעתיים‪ ,‬ואלה יכולים להיות מפורשים או לא מפורשים‪.‬‬

‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬אוסטין טוען כי כל המבעים הם ביצועיים‪ ,‬ולא שכל מה שהגדיר בתחילה‬
‫כמבע ביצועי הוא למעשה מבע קביעתי‪ ,‬וכל מה שהגדיר כמבע קביעתי הוא למעשה מבע ביצועי‪.‬‬