Page 13 - index
P. 13

‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬

    ‫נשאלנו איזה מהגורמים המוצגים בתשובות אינו נזכר בפסקה השנייה כגורם שהצלחתו של מבע ביצועי‬
                           ‫תלויה בו‪ .‬אם כן‪ ,‬נעמוד על עיקרי ומהות תנאים אלו לאור תוכן הפסקה האמורה‪.‬‬

  ‫בפסקה השנייה נכתב כי לפי אוסטין‪ ,‬מבע ביצועי לא יכול להיות נכון או שגוי‪ ,‬אך הוא יכול להיות מוצלח‬
 ‫או בלתי מוצלח‪ .‬על מנת שיהיה מוצלח‪ ,‬עליו לעמוד במספר תנאי הלימה‪ )1( :‬הוא צריך להיאמר מפי דובר‬
‫שמתאים להביע אותו באותו הקשר (זהות הדובר); (‪ )2‬עליו להתאים לתבנית לשונית מוסכמת שמשמעותה‬

                                       ‫מוכרת לדובר ולנמען; (‪ )3‬מידת הכנות – הדובר צריך להתכוון לדבריו‪.‬‬

     ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬האופן שבו מבע מנוסח הוא אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪ ,‬על‬
                                 ‫המבע להתאים לתבנית לשונית מוסכמת שמשמעותה מוכרת לדובר ולנמען‪.‬‬

       ‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬היותו של המבע נכון או שגוי‪ ,‬אינו אחד מתנאי ההלימה שקובעים אם מבע ביצועי‬
                               ‫מוצלח או לא‪ .‬כאמור‪ ,‬אוסטין טען שמבע ביצועי לא יכול להיות נכון או שגוי‪.‬‬

   ‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬מידת הכנות של הדובר היא אכן אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪,‬‬
                                                  ‫הדובר צריך להתכוון לדבריו על מנת שהמבע ייחשב מוצלח‪.‬‬

   ‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬זהות הדובר היא אכן אחד מתנאי ההלימה המתוארים לעיל‪ .‬כאמור‪ ,‬המבע צריך‬
                                                       ‫להיאמר מפי דובר שמתאים להביע אותו באותו הקשר‪.‬‬

                                                                                       ‫‪ .21‬התשובה הנכונה היא (‪.)3‬‬

   ‫הפסקה השלישית נפתחת באמירה ״ואולם‪ ,‬לאחר שביסס אוסטין את ההבחנה בין שני סוגי המבע‪ ,‬הוא‬
   ‫פונה למוטט אותה״‪ ,‬ולאחר מכן מוסבר האופן שבו אוסטין מוטט את ההבחנה הזו‪ .‬הוסבר כי כל מבע –‬

        ‫לא משנה מאיזה סוג – נושא משמעות מערב למשמעותו המילולית‪ ,‬ומורכב משלושה רבדים (מעשה‬
  ‫לוקוציוני‪ ,‬מעשה אילוקוציוני‪ ,‬והשפעה פרלוקוציונית)‪ .‬לבסוף נכתב כי את ההבחנה בין מבעים ביצועיים‬
   ‫למבעים קביעתיים אוסטין מחליף בהבחנה בין מבעים ביצועיים מפורשים‪ ,‬ובין מבעים ביצועיים שאינם‬

       ‫מפורשים‪ .‬אם כן‪ ,‬הוא מוטט את ההבחנה בין מבעים ביצועיים לקביעתיים בכך שטען כי למעשה‪ ,‬כל‬
            ‫המבעים הינם ביצועיים‪ ,‬וההבחנה ביניהם נוגעת למפורשות (ביצועי מפורש‪ /‬ביצועי לא מפורש)‪.‬‬

 ‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬אוסטין לא קובע ששני סוגי המבע (קביעתי‪/‬ביצועי) אינם קיימים בעולם כלל‪ .‬שכן‬
                         ‫לטענתו‪ ,‬כל המבעים הם קביעתיים‪ ,‬ואלה יכולים להיות מפורשים או לא מפורשים‪.‬‬

   ‫תשובה (‪ )2‬אינה נכונה‪ .‬כאמור‪ ,‬אוסטין טוען כי כל המבעים הם ביצועיים‪ ,‬ולא שכל מה שהגדיר בתחילה‬
            ‫כמבע ביצועי הוא למעשה מבע קביעתי‪ ,‬וכל מה שהגדיר כמבע קביעתי הוא למעשה מבע ביצועי‪.‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15