Page 11 - ver2
P. 11
תשובה ( )2אינה נכונה .מדבריו של מרקס עולה כי החוקים הליברליים הביאו לכך שבסופו של דבר
בעלי ההון נהנים מו החירות שהבטיח הליברליזם ,זאת כתוצאה מאופן התנהלות הדברים בפועל ,ולא
כי החוקים הללו קובעים שרק בעלי ההון זכאים לה.
תשובה ( )3אינה נכונה .מן האמור עולה כי מכיוון שהחברה מתנהלת לפי החוקים הליברליים ,כלומר
הבטחת החירות לכל ,בעלי ההון נהנים ממנה ואילו בסופו של דבר היא נשללה מבני המעמד העובד,
ולא כי הפגיעה באחרונים היא תוצר אי-ציותם של בעלי ההון לחוקים הללו ,כפי שנטען בתשובה זו.
תשובה ( )4נכונה .כפי שהוסבר לעיל ,כוונת דבריו של מרקס במשפט האמור היא אכן שהחירות
שהליברליזם מבטיח לכל ,ובכלל זה לבעלי ההון ,מביאה בסופו של דבר לידי שלילת חירותם של
העובדים.
.21התשובה הנכונה היא (.)4
בפסקה הרביעית מתואר תחילה האופן שבו נוצר הרווח של בעל ההון – בעל ההון משקיע מהונו כדי
לייצר דבר מה ,ועל אף העלויות שכרוכות בכך ,בסוף התהליך ,כשהמוצר נמכר ,ההון הנשאר בידיו
גדול יותר מההון שהשקיע .לאחר מכן נאמר כי לפי מרקס ,בעל ההון יכול להשיג את הרווח רק בזכות
העובדה שהוא משלם לפועליו שכר הנמוך מערך עבודתם .כלומר ,על פי תפיסתו של מרקס ,הגדלת
ההון טמונה בפער שבין ערך עבודת הפועלים ובין השכר הנמוך שבעל ההון משלם להם תמורתה.
תשובה ( )1אינה נכונה .בפסקה כלל לא דובר על ערכה של עבודת הפועלים ביחס לעלויות חומרי הגלם
וכו׳ ,ומכאן שבוודאי אין בכך כדי להסביר את אופן הגדלת ההון על פי מרקס.
תשובה ( )2אינה נכונה .מן האמור עולה כי אופן הגדלת ההון נוגע לפער שבין ערך עבודת הפועלים ובין
התשלום עליה ,וכלל לא דובר על השקעתה בייצור מוצרים רווחיים בלבד ,כפי שנאמר בתשובה זו.
תשובה ( )3אינה נכונה .מן האמור עולה כי הגדלת ההון מתאפשרת כתוצאה מתשלום נמוך על העבודה
ביחס לערכה .כלומר ,ערך זה נותר בעינו ואינו מוגדל באמצעות השקעה מהונו הפרטי של בעל ההון,
כפי שנאמר בתשובה זו.
תשובה ( )4נכונה .מן האמור אכן עולה כי בעל ההון מגדיל את הונו כתוצאה מן ההפרש שבין שווי
עבודת הפועלים ובין שכרם.
.22התשובה הנכונה היא (.)4
הפסקה החמישית עוסקת בטענתו של מרקס ,שלפיה ביסודה של הכלכלה הקפיטליסטית עומד ניצול.
לדידו ,מכיוון שהפועל זקוק לכסף ,הוא נאלץ למכור את כוח העבודה שלו במחיר הנופל מערכו
האמתי .לאור זאת ,טוען מרקס כי השימוש בשפת החירויות והזכויות כדי להצדיק מצב זה הוא
בבחינת אחיזת עיניים .כלומר ,הוא סבור שהקפיטליזם עושה עוול לפועלים ,והניסיון להצדיק את
מצבם בחירות שמקנה להם הליברליזם אינה אלא למראית עין בלבד.
תשובה ( )1אינה נכונה .מן האמור עולה כי הטענה שמרקס חשב שהשימוש בה הוא בבחינת אחיזת
עיניים נוגעת להצדקת מצבם העגום של הפועלים ,ולא לזכותם של בעלי ההון להרוויח ,כל עוד המעמד
העובד לא נפגע מכך ,כפי שנטען בתשובה זו.