הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית 

הצרכים של שוק העבודה משתנים בכל עת, והאקדמיה משתנה בהתאם. משום כך, משתנות גם בחינות הכניסה לאקדמיה בשנים האחרונות האקדמיה עברה שינויים משמעותיים בתחום של מיון תלמידים לפי מיומנות בשפה האנגלית, עם המעבר למבחן אמירנט. ממה נובעים השינויים הללו, ומה צפוי בהמשך? הנה כל מה שחשוב לדעת על הרפורמה בבחינה הפסיכומטרית בלימודי אנגלית.

המצב עד 2025: אמירנט

בחינה של ידע מקדים בשפה האנגלית הינה פרקטיקה מקובלת במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם, ובחינות כגון TOEFL במוסדות לימוד בארצות הברית, או IELTS במדינות דוברות אנגלית אחרות, מהווים לא אחת בתור תנאי סף לקבלה ללימודים.

בישראל היה נהוג במשך זמן רב להשתמש בפרקי האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית, ככלי לבחינת השליטה בשפה האנגלית של מועמדים ללימודים. הציון בפרקי האנגלית (הנע בין 50 ל-150) משמש לסווג סטודנטים בהתאם לרמתם באנגלית, ויקבע את חובת הקורסים באנגלית שיצטרכו לקחת; כלומר ככל שמועמד מקבל ציון גבוה בפרקי האנגלית בבחינה, יותר כך מספר הקורסים שיצטרך לקחת (ולעבור אותם כמובן) יהיה קטן יותר (אם בכלל, שהרי ניתן לקבל גם פטור מקורסים באנגלית).

עבור חלק מהסטודנטים שבחר בכך, הייתה אפשרות שלא לגשת למבחן הפסיכומטרי כולו על מנת לקבל סיווג של רמת האנגלית, אלא להיבחן על פרקי האנגלית בלבד, במה שנקרא אז מבחן אמי"ר (אנגלית מיון לרמות). מבחן אמי"ר התקיים ארבע פעמים בשנה, וכלל שלושה חלקים: השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא. מבחן אמי"ר נעשה בכתב יד, כאשר חלק מהנבחנים נבחנו בגרסה ממוחשבת של המבחן, שנקראה מבחן אמיר"ם (אנגלית מיון לרמות ממוחשב).

בשנת 2019 המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), עבר מהשימוש במבחני אמי"ר ואמי"רם למבחן בשם אמירנט. באמירנט סוגי השאלות נותרו זהים, אך התנהלות הבחינה משתנה: בדומה לבחינת אמיר"ם גם בחינת אמירנט תהיה אדפטיבית. שלא כמו בבחינת האמיר"ם, שבה תוכנת המבחן מעריכה את יכולת הנבחן אחרי כל שאלה שהוא פותר, בבחינת האמירנט התוכנה תעריך את רמת הנבחן לאחר כל פרק. לאמירנט היו כמה יתרונות על מבחן אמירם:

• הן מבחן אמירם והן אמירנט הם אדפטיביים (כלומר, רמת המבחן משתנה בהתאם לתשובות נכונות או שגויות של הנבחן). עם זאת, בעוד מבחן אמירם היה משנה את רמתו בכל שאלה, מבחן אמירנט בודק את רמת הנבחן בסוף כל פרק. כלומר, כל נבחן יקבל פרקים המתאימים לרמתו. משום כך, ניתן לקצר מעט את משך הבחינה (40 דקות אל מול 60 דקות בעבר). כמו כן, ניתן לעבור בין שאלות בתוך אותו הפרק.
• הציונים במבחן אמירנט תקפים לכל המוסדות האקדמיים בישראל.

החל מ-2026: אמירנט פלוס ומעבר להִלָאל ב 2027

המטרה של המרכז הארצי לבחינות והערכה, הוא להתקדם לעבר המדד האירופי המקובל להערכת שליטה בשפה האנגלית, ולבחון מיומנויות נוספות. כלומר לא רק הבנת הנקרא, אלא גם הבנת הנשמע והבעה בכתב. את המיומנויות הללו יבחנו לעומק במספר תוספות שנוספו השנה לאמירנט:

• שאלות על הרצאה/שיחה- הנבחנים שומעים קטע קצר באנגלית (הרצאה או שיחה) ועונים על שאלות הבנה בהתאם.
• שאלות מסוג השלמת קטע שמע- הנבחנים שומעים רצועת קול קטועה, ומשלימים את ההמשך (מאפשרויות כתובות) לפי האפשרות המתאימה ביותר.
• יצירת מילה- הנבחנים מקבלים משפט עם מילה חסרה, אותה הם נדרשים להטות בדקדוק נכון ואיות נכון.
• שאלות מסוג דקדוק בהקשר- מציגים לנבחנים משפט חסר, ועליהם לבחור אפשרות מתאימה, כאשר האפשרויות נבדלות ביניהן מבחינה דקדוקית.

השינויים שנוספו ב-2026 לאמירנט, הם חלק מתהליך ההדרגתי של מעבר למבחן הִלָאל (השמה לרמות אנגלית להשכלה הגבוהה). הפרקים החדשים שנוספו כיום באמירנט ובפסיכומטרי, יהוו את השלד למבחן הלאל בעתיד. נכון להיום, טעות בפרקים החדשים אינה פוגעת בציון, אך תשובות נכונות מעלות את הציון בנקודות ספורות (כלומר, משקלם נמוך יותר מהפרקים האחרים).

במעבר להלאל, הבחינה באנגלית תהיה נפרדת מהבחינה הפסיכומטרית. משך הבחינה יהיה כ-120 דקות, וניתן יהיה לגשת לבחינה אחת ל-35 יום. השאלות במבחן הלאל יתבססו על השאלות הקיימות באמירנט, בצירוף חלק דיבורי שיתווסף במועד לא ידוע בעתיד.