Page 10 - ver1
P. 10

‫‪ .19‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬לשאלה ״האם סיפורי המדע הבדיוני השפיעו על תרבות האינטרנט של ימינו?״‬
‫אכן יש תשובה בפסקה הראשונה ‪ -‬בפסקה נאמר כי בתקופת עלייתו של האינטרנט עלה זרם חדש בספרות‬
‫המדע הבדיוני‪ ,‬המכונה ״סייבר פאנק״‪ ,‬וכי לסיפורים אלה הייתה השפעה רבה על תרבות האינטרנט בת‬

                                                                                            ‫זמננו (שורות ‪.)11-12‬‬
‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬לשאלה ״מדוע סופרי המדע הבדיוני לא העלו על דעתם את רעיון האינטרנט?״ אין כל‬
‫תשובה בפסקה הראשונה‪ .‬אומנם נאמר כי רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ,‬החוזים בדרך כלל התפתחויות‬
‫טכנולוגיות עתידניות ביצירותיהם‪ ,‬לא העלו על דעתם את הרעיון של רשת תקשורת ממוחשבת‪ ,‬נרחבת‬

                                                            ‫וזמינה לכל (שורות ‪ ,)3-5‬אך הסיבה לכך לא צוינה‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬לשאלה ״מתי הומצא האינטרנט?״ אכן יש תשובה בפסקה הראשונה‪ .‬בפסקה נאמר‬
‫כי האינטרנט הוא המצאה חדשה למדי‪ ,‬שראשיתה במערכות ניסיוניות של צבא ארה״ב בשנות השישים של‬

                                                                                   ‫המאה העשרים (שורות ‪.)2-3‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬לשאלה ״מתי החל השימוש באינטרנט?״ אכן יש תשובה בפסקה הראשונה‪ .‬בפסקה‬
‫נאמר כי האינטרנט הוא המצאה חדשה למדי‪ ,‬שראשיתה במערכות ניסיוניות של צבא ארה״ב בשנות‬

        ‫השישים של המאה העשרים‪ ,‬והיא הוכנסה לשימוש נרחב רק כעשרים שנה לאחר מכן (שורות ‪.)2-3‬‬

                                                                                       ‫‪ .20‬התשובה הנכונה היא (‪.)2‬‬
‫בשורות ‪ 3-5‬נאמר כי רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ...‬לא העלו כנראה על דעתם את הרעיון של רשת תקשורת‬
‫ממוחשבת‪ ,‬ולאחר מכן דובר על יחסי הגומלין בין ספרות המדע הבדיוני לבין האינטרנט‪ ,‬בעת בה החל‬
‫השימוש הנרחב בו‪ .‬הפסקה השנייה נפתחת במשפט ״עם זאת‪ ,‬כבר לפני מאה שנים חזה הסופר הבריטי א״מ‬
‫פורסטר את תופעת האינטרנט בדרך מפתיעה״‪ ,‬ובהמשכה מתואר האופן שבו חזה זאת בסיפוריו‪ .‬אם כן‪,‬‬
‫ניתן להבין מכך‪ ,‬כי הסיבה שנכתב כי רוב סופרי המדע הבדיוני לא העלו על דעתם את הרעיון של רשת‬

                     ‫תקשורת ממוחשבת‪ ,‬היא שלכל הפחות היה סופר אחד‪ ,‬פורסטר‪ ,‬שכן חזה תופעה שכזו‪.‬‬
‫תשובה (‪ )1‬אינה נכונה‪ .‬לא ייתכן כי הסיבה לכך שבפסקה נכתב כי ״רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ...‬לא העלו‬
‫כנראה על דעתם את הרעיון של רשת תקשורת ממוחשבת״ הינה שרוב סופרי המדע הבדיוני אינם חוזים‬
‫תופעות טכנולוגיות עתידניות‪ ,‬שכן כחלק מאותו משפט נאמר כי ״רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ,‬החוזים בדרך‬
‫כלל ביצירותיהם תופעות טכנולוגיות עתידניות‪ ,‬לא העלו‪...‬״‪ .‬כלומר‪ ,‬חיזוי תופעות מעין אלה‪ ,‬הוא דבר‬

                                                                  ‫המאפיין את סופרי המדע הבדיוני בדרך כלל‪.‬‬
‫תשובה (‪ )2‬נכונה‪ .‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬בשורות ‪ 3-5‬נכתב כי ״רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ...‬לא העלו כנראה על‬

    ‫דעתם את הרעיון של רשת תקשורת ממוחשבת״ משום שפורסטר דווקא חזה תופעה הדומה לאינטרנט‪.‬‬
‫תשובה (‪ )3‬אינה נכונה‪ .‬גיבסון טבע המונח ״סייבר ספייס״ לאחר שהשימוש באינטרנט הפך רווח‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫שאין בכך כדי להסביר מדוע בשורות ‪ 3-5‬נכתב כי ״רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ...‬לא העלו כנראה על דעתם את‬

                                                                         ‫הרעיון של רשת תקשורת ממוחשבת״‪.‬‬
‫תשובה (‪ )4‬אינה נכונה‪ .‬יצירותיהם של סופרי ה״סייבר פאנק״ החלו להופיע בתקופה שהשימוש באינטרנט‬
‫הפך רווח‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין בכך כדי להסביר מדוע בשורות ‪ 3-5‬נכתב כי ״רוב סופרי המדע הבדיוני‪ ...‬לא העלו‬

                                                   ‫כנראה על דעתם את הרעיון של רשת תקשורת ממוחשבת״‪.‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12