Page 17 - index
P. 17
מועד קיץ 2020 - 16 - חשיבה מילולית -פרק שני
קבר בן 12,000שנה שנמצא בנחל חילזון שבגליל התחתון מעורר עניין רב בעולם הארכאולוגיה .הארכאולוגיות .15
ליאור גרוסמן ונטלי מונרו טוענות כי הממצאים הייחודיים שנמצאו בקבר מלמדים כי בחברת הציידים-לקטים
שחיה באזור זה שררה היררכיה חברתית מסוג שנהוג לייחס רק לחברות מסוג אחר -חברות של חקלאים-יצרנים,
שחיו באזור זה כ 2,000-שנה מאוחר יותר.
איזו מהטענות הבאות אינה עולה מהפסקה?
( )1ממצאים מקברים עתיקים יכולים לסייע לארכאולוגים ללמוד על המבנה החברתי של חברות קדומות
( ) 2לפי ממצאיהן של גרוסמן ומונרו חברות של חקלאים-יצרנים חיו בגליל התחתון כבר לפני 12,000שנה
( ) 3ארכאולוגים לא ציפו למצוא בקבר בן 12,000שנה ממצאים כמו אלו שנמצאו בקבר בנחל חילזון
( ) 4האדם שקבור בקבר בנחל חילזון השתייך לחברת ציידים-לקטים
מהפכנים נדרשו תמיד לסוגיית שיטותיה של מהפכתם ,ובפרט לשאלה אם יש להשתמש במנגנונים של הסדר . 16
הקיים ,שאותו הם מבקשים להחליף או לשנות ,כדי לקדם את בואו של סדר חדש .גם מובילותיה של המהפכה
הפמיניסטית נדרשו לעניין ,ובהן ההוגה אודרי לֹורד ,שטבעה את האמרה" :כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו
של האדון".
באמרתה ,אודרי לורד מדמה את -
( )1השימוש בכלי האדון להחרבת הסדר הקיים
( )2האדון למובילות המהפכה הפמיניסטית
( )3כלי האדון לשיטות שעל המהפכה הפמיניסטית לאמץ
( )4בית האדון לסדר הקיים שיש לשנותו
מאז שנות החמישים של המאה העשרים קיימות שתי גישות מרכזיות לחקר לשונו של הסופר חיים הזז :האחת . 17
רואה בגודש הלשוני האופייני ליצירותיו עניין פונקציונלי ,אמצעי לייצוג ריאליסטי ומדויק של המציאות
הבדיונית; השנייה רואה בלשונו ,נוסף על תפקידה הבסיסי ככלי תיאורי ,תכלית לעצמה -לשון התובעת
מהקוראים להשתהות בתוך האסתטיות הטבועה בה ,שאינה כפופה למציאות שהיא מתארת או מותנית בה.
באיזו מן השאלות הבאות נחלקות שתי הגישות הנזכרות בפסקה?
( ) 1האם האסתטיקה בסגנונו הלשוני של הזז כפופה למציאות הבדיונית ביצירותיו או יוצרת אותה?
( )2האם סגנונו הלשוני של הזז תורם גם לעיצוב העולם הבדיוני ביצירתו ולא רק לאסתטיקה שלה?
( ) 3האם סגנונו הלשוני של הזז הוא אחת ממעלותיהן של יצירותיו או אחד מחסרונותיהן?
( ) 4האם לסגנונו הלשוני של הזז יש ייעוד נוסף מלבד עיצוב העולם שהוא בורא ביצירותיו?
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
