Page 18 - 0713
P. 18

‫מועד יולי ‪2013‬‬  ‫‪- 17 -‬‬  ‫	חשיבה מילולית ‪ -‬פרק שנ	י‬

                                     ‫קטע קריאה (שאלות ‪)23-18‬‬

                        ‫קראו בעיון את הקטע‪ ,‬וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

  ‫בשנות השישים של המאה ה‪ 19-‬החלה להתעורר באנגליה ביקורת חריפה נגד הסגנון הרווח שבו עוצבו מוצרים שונים‪,‬‬                 ‫(‪)	1‬‬
  ‫כגון כלים‪ ,‬אבזרי תאורה ורהיטים‪ .‬בעיני אמנים ואנשי רוח רבים‪ ,‬שהבולט בהם היה המשורר והמעצב ויליאם מוריס‪,‬‬               ‫(‪	)5‬‬
‫המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני שבעקבותיה הכתיבו סגנון עיצוב גס ופשטני‪ .‬בשנת ‪ 1861‬ייסד מוריס את 'התנועה‬

      ‫לאמנויות ואּומנויות'‪ ,‬אשר שמה לה מטרה לשוב אל דגם היצירה של עבודת יד בנוסח ימי הביניים‪ ,‬דגם ששולבו בו‬
                                          ‫האמנויות היפות (כגון ציור ופיסול) עם האּומנויות (כגון בנאות‪ ,‬נגרות ותפירה)‪.‬‬

      ‫כמה שנים לאחר מכן נפתחו סדנאות רב‪-‬תחומיות לעיצוב וייצור מוצרים‪ ,‬בעלות אידאולוגיה דומה‪ ,‬גם בערים וינה‬                ‫	‬
      ‫שבאוסטריה וגלזגו שבסקוטלנד‪ .‬מקימיהן שאפו לבטל את ההבחנה בין אמנות טהורה לאמנות שימושית‪ ,‬והוציאו‬                  ‫(‪	)10‬‬
       ‫מתחת ידיהם מוצרים שעיצובם מורכב ועשיר בפרטים‪ .‬כמו מוריס‪ ,‬הם ביקשו לצאת נגד ייצור תעשייתי בכמויות‬
‫גדולות‪ .‬לדעתם‪ ,‬תחום העיצוב עבר בהדרגה לשליטתם של אנשי שיווק ומכירות‪ ,‬אשר התעניינו בייצור חסכוני של המוצר‬
‫ובהתאמתו לאופנות חולפות‪ ,‬יותר משהתעניינו בערכו האסתטי‪ .‬הביקורת ש ִעמה נאלצו יוצרים אלה להתמודד גרסה שגישתם‬
   ‫אינה מעשית ואינה מתאימה לעולם המודרני ולהתפתחויות הטכנולוגיות בו‪ ,‬ובמילותיו של מבקר אנגלי בשנת ‪" ,1893‬זוהי‬

                                                                                      ‫עבודתם של מעטים בשביל מעטים"‪.‬‬

        ‫לקראת ראשית המאה ה‪ 20-‬התרחב טווח השפעתה של התנועה שייסד מוריס‪ ,‬ורעיונותיה נפוצו במקומות רבים‬                      ‫	‬
‫באירופה ובארצות הברית‪ .‬רעיונות אלה עמדו גם בבסיס ייסודו של בית הספר לאדריכלות ולעיצוב 'ּ ָבאּו ָהאּוס' בגרמניה‬         ‫(‪)	15‬‬

      ‫על ידי הארכיטקט וולטר גרופיוס‪ ,‬בשנת ‪ .1919‬גם גרופיוס‪ ,‬כמוריס לפניו‪ ,‬האמין שאין בסיס להבחנה בין יצירתו‬            ‫(‪)	 20‬‬
  ‫של האמן לבין זו של האּומן‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא דחה את ההעדפה העקרונית שגילה מוריס כלפי עבודת יד ייחודית שאינה‬

      ‫מאפשרת ייצור המוני‪ ,‬בהבינו כי האפשרות לייצור מתועש חייבת להיות תנאי מוקדם לעיצוב‪ ,‬אם תחום זה שואף‬
     ‫להטביע חותם כלשהו במאה ה‪ .20-‬שלא כיצירותיהם המקושטות לעייפה של חברי 'התנועה לאמנויות ואּומנויות'‪,‬‬
    ‫עבודותיהם של אנשי ה'ּ ָבאּו ָהאּוס' היו שימושיות‪ ,‬אסתטיות ופשוטות‪ַ -‬קו בעת ובעונה אחת‪ ,‬ויועדו לקהל הרחב ולא‬
   ‫רק לשכבה החברתית העשירה‪ .‬השם 'ּ ָבאּו ָהאּוס' נקשר במהלך השנים בעיקר עם יצירות אדריכלות שסגנונן מאופיין‬
     ‫בשימוש בקווים גאומטריים מאופקים אך אלגנטיים‪ ,‬תוך ויתור על יסודות קישוטיים לא חיוניים‪ .‬בניינים שעוצבו‬

                                                                      ‫בסגנון זה מצויים עד היום גם בכמה ערים בישראל‪.‬‬

         ‫עמדתו הרעיונית של בית הספר 'ּ ָבאּו ָהאּוס' באה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לידי ביטוי גם במבנה תכנית הלימודים‪ .‬שלוש השנים‬           ‫	‬
 ‫הראשונות בהכשרתו של סטודנט במוסד זה כללו סדנאות שהונחו על ידי שני מורים במקביל‪ :‬האחד אמן‪ ,‬שהדגיש את‬                   ‫(‪	)25‬‬
‫הצד האמנותי של היצירה בתחום כלשהו (ב'ּ ָבאּו ָהאּוס' לימדו אמנים ידועי שם כמו הציירים וסילי קנדינסקי ופול קלה)‪,‬‬

    ‫והאחר אּומן‪ ,‬שהכשיר את התלמידים לעבודה בחומרים ובכלים המשמשים לייצור באותו התחום‪ .‬בבתי ספר רבים‬
‫לעיצוב ולאמנות שימושית ברחבי העולם נעשה עד היום שימוש בדגם ההוראה של ה'ּ ָבאּו ָהאּוס'‪ ,‬אשר בא לידי ביטוי גם‬

                                                                                   ‫בשילוב ציירים ופסלים בסגל ההוראה‪.‬‬

                        ‫השאלות‬

‫‪ .	18‬מהּפִסקה הראשונה עולה כי רוב המוצרים השימושיים שיוצרו באנגליה בשנות השישים של המאה ה‪- 19-‬‬

                ‫(‪ )1‬עוצבו בסגנון שהייתה בו מחאה על המגמות שהכתיבה המהפכה התעשייתית‬
                                                           ‫(‪ )2‬התאפיינו בסגנון מצועצע ומקושט‬

                                                     ‫(‪ )3‬נעשו בדגם שהיה קיים גם בימי הביניים‬
                                       ‫(‪ )4‬חסרו את הממד האמנותי שהיה למוצרים כאלה בעבר‬

                                                                                       ‫© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)‬

‫אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי‪ ,‬או ללמדה ‪ -‬כולה או חלקים ממנה ‪ -‬בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה‪.‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23