Page 56 - 0214
P. 56
מועד אוקטובר 2013
דוגמה לחיבור שרמתו גבוהה
בשבעים ושבעה אחוזים מכלל תיקים פליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון. 1
הסדר לפיו מודה הנאשם בעבירות קלות מאלו שיוחסו לו בתחילת ההליך, 5
10
ובתמורה מודה ללא צורך במשפט ארוך שתוצאותיו אינן ידועות .הסדר הטיעון 15
הוא הסדר המעורר שאלות אתיות רבות ובכוונתי לטעון שאף כי הסדרי טיעון 20
25
מקובלים אתית ורצויים מבחינה מעשית לתפקודה של המערכת אסור להניח להם
להוות אחוז גבוה כל כך של כלל התיקים הפליליים.
מדוע רצוי לנו הסדר טיעון? סיבה עיקרית בעד מנגנון כזה הוא עקב הנסיבות:
לא בכל תיק ותיק מצטברות ראיות מספיקות שדי בהן להביא לידי הרשעה
בטוחה .חשוב לזכור שמשפט אינו תהליך שתוצאתו ידועה מראש וקשה לתת
ניבוי מדוייק כיצד ראיות נתונות תשפענה על השופטים; כאשר משלבים את אי
הוודאות המובנית בהליך המשפטי עם ראיות חלשות ,אינטרס הצדק משֹורת
בצורה טובה יותר על ידי הבטחת הרשעה ועונש קלים יותר מאשר זיכוי מוחלט.
נימוק נוסף שעשוי לשרת את מוסד הסדרי הטיעון הוא נימוק שיקול הדעת של
התביעה .זהו עיקרון כללי שאינו נועד לשרת הסדרי טיעון דווקא ,אולם נגזרת
ישירה ממנו היא כי על התביעה להשתמש בשיקול דעתה הבלעדי בכל האמור
בהבאת תיקים בפני ביהמ"ש; התביעה היא הגוף המקצועי המוסמך ביותר
לקבלת החלטות מיודעות בנושאים פליליים ולכן כל התערבות בשיקול דעתה כמוה
כפגיעה בעיקרון הצדק .אילו סייגים ,איפה ,עלינו להציב לשימוש בהסדרי טיעון?
כנגד הסדרי טיעון יוצגו שנ י טיעונים עיקריים ,האחד עקרוני והשני מעשי .מהנימוק
העקרוני ,אין ספק שויתור על הליכה למשפט מהווה הודאה כלשהי של התביעה
ורשויות החוק באי יכולתן להביא לידי מיצוי מלא את ההליך הפלילי; הודאה זו
מסמלת לאזרחים שומרי החוק כי המדינה ,שנטלה על עצמה את תפקיד ספק
הצדק הפלילי הבלעדי לאזרחיה ,לא ממלאת את חלקה המלא במתן הגנה זו.
המסר לאזרחי החברה הוא כי במקרה של עוולה פלילית כנגדם ,לא יזכו לגומלין
מלא מידי העבריין על ידי המדינה.
נימוק שני נגד הסדרי הטיעון הוא מעשי בטיבו :הניסיון מראה כי הסדרי טיעון
© כל הזכויות שמורות למרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)
אין להעתיק או להפיץ בחינה זו או קטעים ממנה בכל צורה ובכל אמצעי ,או ללמדה -כולה או חלקים ממנה -בלא אישור בכתב מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
55
